מערכת COL | יום ז' אדר ה׳תשס״ד 29.02.2004

מילים: אדמו"ר הזקן, לחן: שמואל שפירא

בעיצומו של יום היה מופיע ברחוב בן-יהודה בתל-אביב נער חרדי, נעמד על ארגז פלסטיק הפוך ומתחיל לשיר ולדבר חליפות * הוא היה קורא לנשמה היהודית להתגלות ואיש לא נשאר אדיש * היה זה הנער שמואל שפירא, שכבר בגיל ארבע החל לקרב יהודים ובן שבע-עשרה הלחין ניגונים. שמואל, שהוצע לו להרוויח מיליונים בהופעות זמר, רק אם 'יסדר' את זקנו * וסירב * שמואל, שהיה מקורב לתלמידו של ה'חפץ חיים' ולאדמו"ר מפשוורסק, אך משום-מה טען בתוקף: 'חב"דניק לא אהיה'... * וטעה * סיפורו של האיש שהפך שחקני כדורגל לחסידים; שהוציא צעירים מבתי משוגעים; שביטל במחי דיבור הפגנה של אנשי מר"צ, ושתירגם את התניא לתווים…
מילים: אדמו
ר' שמואל שפירא (מימין) בחברת השליח הרב מול'ע אזימוב ומקורבים בצרפת
אין עסקה, יש קשר מעשה שהיה: האורות באולם כבים ואורות הבמה הצבעוניים רק מדגישים את מלבושו ומגבעתו הרבניים של ה'כוכב', ר' שמואל שפירא. קולו רב-העוצמה מהדהד באולם והקשבתם המרותקת של מאות הצופים, מעידה כי ניגוניו לא רק ערבים לאוזניהם אלא גם חודרים לנשמתם. בסיום ההופעה קד ר' שמואל לקהל שמריע בהתלהבות ונסוג למאחורי הקלעים. בעודו נח מהמאמץ, ניגש אליו יהודי מחויט שמציג עצמו כבעליה של חברת הפקות ידועה, לוחץ בהתרגשות את ידו של הזמר, מביע תחילה את התרשמותו העמוקה מההופעה ואז ניגש לביזנס: הוא מציע לרב שפירא את שירותיו ואף מעריך את היקף המכירות הצפוי בכמה מיליונים. "אבל", הוא לוחש, "תסדר קצת את הזקן, אתה יודע..." הרב שפירא עוצר את שטף דיבורו של האיש ומסביר לו בחיוך ובנועם את חשיבותה של שלמות הזקן. העסקה אמנם מבוטלת, אבל הקשר בין השניים נמשך. כיום בעליה של אותה חברת ההפקות נמצא בהליכי התקרבות, "והכל בזכות אותו חיוך...". "רק לא חב"דניק" ר' שמואל שפירא נולד וגדל באקסלבן, עיירה צרפתית שוקקת, וכששואלים אותו על משפחתו, הוא מדגיש לפני הכל שהייתה מקורבת לרב חיים-יצחק חייקין, תלמידו של ה'חפץ חיים'. "אבי היה יד-ימינו וכל משפחתנו העריצה אותו. כשגדלתי, הרב חייקין היה גם האיש שחיזק את הנטייה שספגתי בבית להפיץ יהדות ולקרב רחוקים. הוא לא היה חסיד חב"ד, אבל אהד מאוד את הרבי..." את נטייתו לקרב רחוקים, גילה שמואל כבר בילדותו. אביו ששימש רב בעיירה, אירח בשבתות אנשים שלא-מעטים מהם חסרו כל ידע ביהדות. שמואל הפעוט היה ניגש אליהם ומלמד אותם אל"ף-בי"ת. גם את זיקתו המיוחדת למוזיקה רכש בבית הוריו. "אבי היה החזן בעיירה ולאחר שהיה מתפלל, לא נותרה בקהל אף עין אחת יבשה". את הגישה החסידית ירש מאמו ניצולת השואה, בעיקר בעקבות הערצתה לאדמו"ר ר' משה-יצחק מפשוורקס, שאימץ אותה אל משפחתו לאחר המלחמה וגידל אותה כבת. "כשהיה מבקר באקסלבן, התארח בביתנו וזכיתי שיקרב אותי מאוד. לא אגזים אם אומר שראה בי נכד". שמואל שגדל בין תלמידו של ה'חפץ חיים' והאדמו"ר - מצא עצמו בצעירותו דווקא מתנגד לחסידות: "אמרתי לעצמי: אני אהיה כל דבר - רק לא חב"דניק..." . * מהיכן נבעה ההתנגדות? "מהסביבה - וזאת על-אף העובדה שהאדמו"ר ר' משה-יצחק מפשוורקס היה אוהד ליובאוויטש וביקר אצל הרבי ועל-אף העובדה שלמדתי גם בישיבות חסידיות". אהבת ישראל זה לא משחק לראיון הגיע באיחור, מתנשם ומתנשף. "תראה", התנצל, "הבוקר התקשר אלי מקורב שלי, בעל-תשובה, והודיע לי שבדיוק היום הוא מתחתן. הוא ממש התחנן שאבוא ואיך יכולתי לסרב לו?" מהר מאוד מסתבר כי בה-במידה שר' שמואל שפירא לא יכול לסרב לאף אחד, אי-אפשר לסרב גם לו. בזכות חיוכו המאיר ואהבת ישראל הקורנת ממנו. בדרך זו הוא רוכש את אמונם של מטופליו, מאזיניו ומקורביו. "זה לא משחק. כשאתה מרגיש באמת שהיהודי העומד מולך שווה בדיוק כמוך, אהבת ישראל שבך עוברת אליו ומדליקה בו את הניצוץ". לרב שפירא סיפורים ואפיזודות לאין-ספור על רגעי קירוב כאלה והוא משמיע אותם בעברית שוטפת מהולה במבטא צרפתי. * אתה מקרב גם צעירים? "בוודאי - בעיקר אותם". * והמראה החרדי לא מרתיע אותם? "הצעירים רואים בי 'כוכב זמר' ומהר מאוד לומדים שמלבד קלטת השירים החדשים שאני סוחב בתיק-המנהלים שלי, 'כלי עבודתי' העיקריים הם ספרי קודש, כי כדי לחדור ללב, לא יעזרו לך להיטים. כשאתה רוצה להעביר מסר יהודי אמיתי, אתה צריך להופיע עם האמת". שירה יהודית ב'בן-יהודה' כשהגיע מצרפת לארץ, נכנס ר' שמואל ללמוד בישיבת וואסלוי בתל-אביב ובכל רגע פנוי חזר לעסוק בקירובם של יהודים. בימים ההם, רחוב בן-יהודה בתל-אביב - אחד המרכזיים בעיר - שקק סוחרים וקונים והמוני עוברים-ושבים ובתוך כל אלה בלטה תופעה: בעיצומו של יום - לעתים בחורף ולעתים בימי הפגרא בקיץ - היה מופיע ברחוב נער חרדי, נעמד על ארגז פלסטיק הפוך ומתחיל לשיר ולדבר חליפות. לפעמים השירה הייתה נהפכת לנאום ולפעמים הנאום היה מקבל תווים ומתנגן. כך-או-כך, ההשפעה הייתה מידית. המבע הציני של פני הצופים והמאזינים היה מתפוגג ותמימותו הטהורה של הנער מצאה אצלם לב קשוב. "הייתי בסך-הכל בן שבע-עשרה שהלחין לעצמו ניגונים, ובשעת ה'טישים' הרבי מערלוי היה מהסה את הקהל ואומר לי לשיר". הנטייה לקרב הביאה אותו באופן טבעי לליובאוויטש. כך גילה את 'הישיבה למתקרבים דוברי צרפתית' של ליובאוויטש ומצא שם בדיוק את הכיוון שחיפש. "ואז חל השינוי גם בי. תוך-כדי עבודה עם דוברי הצרפתית, גיליתי שקירובם של אחרים ליהדות חושף אותי לעולם החסידות - וממש הוקסמתי. גיליתי בחסידות מושגים חדשים ורעיונות עמוקים, ואם עד אז הייתי פונה לרגש ולנשמה של יהודי כדי לקרבו, באה חב"ד והכניסה את הנטייה הספונטנית הזו להשקפה סדורה. בדיוק אז פרצה 'מלחמת המפרץ' וכשראיתי שמלבד תורתו של הרבי ועידוד השליחות גם נבואותיו הק' הרבי מתגשמות בזו אחר זו, החלטתי שמקומי בחב"ד". * מתי היית הפעם הראשונה אצל הרבי? "ערב נישואיי. באותם ימים הרבי כבר לא חש בטוב. כשהגענו, הרבי ישב במרפסת המיוחדת של 770 ואני והחתן הנוסף נדחקנו בקהל שצפה ברבי, אך למרבה הצער לא הצלחתי לראות את פניו הק'. פחדתי שהווילון ייסגר ואפסיד את ההזדמנות, אך באותו רגע הרבי סובב את ראשו הק' לכיווני והניד בראשו לעברי. עד היום אני מצטמרר מהתרגשות כשאני נזכר בכך". "בואו לחיות חיי תורה!" בסיום הלימודים, חיפש ר' שמואל מקום ראוי להשתקע בו ולהפיץ יהדות, ובעזרת הרב גרוסמן ממגדל-העמק מצא את סרסל, עיר בעלת ריכוז יהודי מהגבוהים בצרפת. לאחר שמצא דירה וערך סידורים ראשונים, מיהר לאולפן הקלטות מקומי והפיק שני 'שלאגרים' יהודיים שהלחין קודם. "ביטאתי את נשמתי בשירים האלה. ישבתי באולפן מול המיקרופון ודמיינתי שאני מדבר אל כל אחד מהמאזינים והמילים בעצם קוראות להם: בואו לחיות חיי תורה ותראו כמה זה כדאי". ההפקה זכתה לצלחה גדולה. רבים באו להרצאותיו והופעותיו המוזיקליות, ובד-בבד השליח הרב יעקב ביטון הבין את האפשרויות הגלומות בקלטת והפיץ אותה באלפי עותקים. * איך הגעת לקהלים כה גדולים? "זה התחיל בכך שבאזור בתי-הכנסת בעיר נהגו להתאסף מאות צעירים יהודים ולבלות את זמנם במועדונים הסמוכים. התופעה הזו ממש הכאיבה לי ואמרתי לעצמי: אם יש לי כישרון ויכולת - למה שלא אנסה לעשות משהו? מצד שני חששתי. לא ידעתי איך הצעירים האלה יקבלו אותי והכנתי את צעדיי בזהירות. בסופו-של-דבר הלחנתי שיר בסגנון קרוב לשלהם ויצאתי אליהם, תחילה פשוט ברחוב ובהמשך כבר בבית-הכנסת ובאולמות. החבר'ה האלה פשוט התעוררו. יכולת לראות במבטים שלהם את הצמא ליהדות". ר' שמואל מוציא מתיקו אלבום תמונות כחול, מדפדף ומציג תמונה: קבוצת צעירים שלפי מראה פניהם ולבושם ניכר שאינם שומרים תורה ומצוות, יושבת סביב שולחן עגול. ר' שמואל מצביע על המצולמים: "הימני - הבחור עם השיער הארוך ושני העגילים - חובש היום כיפה ומגדל זקן. בעל תשובה לכל דבר'...." ור' שמואל עובר לשני ולשלישי ומספר כיצד חזרו בתשובה; מוציא תצלומים נוספים - והשפע הזה מתחיל לתת מושג על היקף הקירוב. אפילו הרחוקים ביותר שביניהם התחילו לשיר 'בואו לחיות חיי תורה'". * ולמבוגרים פנית? "הם הגיעו ביוזמתם - הרבה מבוגרים אינטילגנטים שבאו לקונצרטים ואמרו לעצמם: 'האיש הזה הוא זמר ומבין ב"תרבות". אם יש לו מה לומר ביהדות למה לא להקשיב?' - ואז הגיעו להרצאות, הציצו ונפגעו". * האם כשרון השירה הטבעי הספיק לך? "לפני שהגעתי לסרסל, למדתי חזנות בארץ-ישראל אצל המוזיקאי הידוע אלי יפה וכבשתי כמה מקומות ראשונים בתחרויות... אבל זה הצד הטפל. העיקר הוא שידעתי כל הזמן שיהיה לי יותר קל לגעת בליבותיהם של המאזינים באמצעות שירה". 'חסיד מקול הנשמה' מסרסל חזר ר' שמואל עם משפחתו לארץ-ישראל ופתח בפעילות נמרצת גם כאן. הוא היה שדרן בערוץ 'קול-הנשמה' ושידר ברציפות ניגונים ושירים שקראו למאזינים להניח תפילין ולקיים מצוות. "אחר-כך הגיעו אלי הדים - אנשים שהאזינו לתכניות זרקו מעצמם את הטלוויזיות מבתיהם ומשפחות שלמות התקרבו ליהדות. בעקבות שידורי הרדיו הוזמנתי להרצות גם במסגרות אחרות ובשורה התחתונה ראיתי שגם מי שלא מודרכים ישירות על-ידי החסידות, מעדיפים לפעול ברוח החסידות - להדגיש שהצדדים החיוביים משפיעים יותר מנזיפות והאשמות". דיבורים מהלב סיפורי ההצלה של ר' שמואל רבים מספור: נער שהידרדר נהפך באמצעותו לשליח ושוחט; שחקן כדורגל היה למשפיע; צעיר שר' שמואל הוציא מבית-משוגעים שעבר ללמוד בישיבה ועוד, אך מכל אלה, ר' שמואל עדיין מתרגש כשהוא מספר על מקרה שאירע בהפגנה גדולה ברחוב בר-אילן בירושלים. "הדבר היה אחרי חתונתי. צעדתי בשבת בירושלים עם אחי, וכשעברנו דרך רחוב בר-אילן ראיתי קבוצה גדולה של פעילי מרצ מחליפה מהלומות מילוליות עם מפגינים חרדיים. לא יכולתי לסבול זאת, ניגשתי לצעקן בין אנשי מרצ, וממש התחננתי אליו: 'אחי! הרי יש לך נשמה יהודית, נשמה טובה - אנחנו אחים! תראה כמה טוב לקיים מצוות, תראה כמה זה כדאי!...' "המראה הזה של יהודי עם שטריימל מדבר מהלב, הפתיע וריגש אותו עד דמעות והוא אמר לי: 'אתה יודע? אתה החרדי הראשון שמדבר אלי כך', ואז הגיע תורי להתרגש... "מאוחר יותר סיפר לי אחי, שהבחורים ממרצ שהקשיבו לשיחה הקצרה, הביטו בי בהפתעה ואמרו: 'אם הבחורים החרדים הם כאלה, אתם יכולים לסגור את הכביש כמה שאתם רוצים', והסתלקו מהמקום". "מתעסק עם יהודים" ר' שמואל לא מתאר רק קירובים 'קלים'. "יש גם מקרים קשים. לפני זמן לא רב נפגשתי עם מוזיקאי ידוע וכשהתחלתי לדבר איתו, פטר אותי בתנועת יד מבטלת, הסתגר וישב מולי עוין ושותק. לא הרפיתי ופתחתי עמו בשיחה מקצועית, והפעם נסחף. פתאום עצר רגע את השטף ה'מקצועי' וסיפר שבמסגרת עבודתו פגש רבנים רבים, אבל אף אחד לא ענה על שאלותיו. הצעתי לו לשאול אותי 'ואולי אני אצליח לענות'. הוא הסכים ופתח בשאלות כמו 'למה יש פיגועים', 'למה קורה לפעמים שצדיק ורע לו' ועוד. השבתי לו ככל שיכולתי וכשנסתתמו טענותיו, שתק רגע וכעבור רגע אמר: 'תשמע שמואל, הדת מפחידה אותי...' "חייכתי אליו והסברתי לו עד כמה ייטב לו כשיקיים מצוות ויתקרב לקב"ה. שוחחנו שוב ושוב ובאחת הפגישות האחרונות אמר לי שהגיע למסקנה ולהחלטה: 'אם אשמור מצוות רק ארוויח בחינוך הילדים ובשלום בית וכל חיי ישתנו' - ואז ראיתי שמעיניו זולגות דמעות...". אצל הרב שפירא אין 'קירוב' רחוקים' אלא הרבה 'התעסקות עם יהודים'. כך היה גם בעבודתו בבתי-הספר הצרפתיים בסרסל בתפקיד יועץ חינוכי, כשגרם לקידוש-השם בטיפול בנערים שאנשי מקצוע גויים נואשו מהם והרימו ידיים. "באחד המקרים האלה, היה מדובר בנער מדורדר שהפסיכולוג הצרפתי התייאש ממנו. שוחחתי עם הנער שעות, גיליתי בו את הצדדים החיוביים שלו ועזרתי לו לפתח אותם. פתאום הנער הזה גילה שיש בו כישורים רבים וכל שעליו לעשות הוא רק לפתח את הפוטנציאל שלו. צוות המורים והמטפלים המקצועיים נדהם. הנער השתנה מול עיניהם ועלה על מסלול ההצלחה - והכל בזכות 'ועשה טוב'..." תניא בשיר וזמר מאז הגיע לארץ והחל להתגורר בבני-ברק, מוצא ר' שמואל את פרנסתו בשני תחומים: ייעוץ חינוכי וטיפול פסיכולוגי, והשתתפות בתזמורת 'קול ישראל' החב"דית עם הנגן גדי שרייבר (ששימש בשעתו חזן בבית-הכנסת הרב גרוסמן ממגדל-העמק והשתתף גם בתקליט 'אוצרות שבת' וגם בדיסק 'ניצוצות' שעומד להופיע בקרוב). לדברי ר' שמואל, גם חתונות הן הזדמנות מצוינת לקירוב יהודים. "הופעתי בחתונה של זוג בעלי-תשובה וחלק נכבד מהאורחים היו יהודים שאינם שומרים לע"ע תורה ומצוות. שרתי ושימחתי כמיטב יכולתי וכשיצאתי מהאולם בסיום החתונה, פגשתי קבוצת אנשים בגיל-העמידה שיצאו מגדרם כדי להודות לי - למרות שכל השירים שהשמעתי היו ניגונים חסידיים". בימים אלה שוקד ר' שמואל על הפקת קלטת בכורה אישית שהוא-עצמו הלחין, עיבד וביצע את כל שיריה. "השיר הראשון שהוא גם הלהיט בקלטת, לקוח מספר התניא". * איך מתרגמים תניא לתווים? "פתחתי את פרק לב - פרק הלב של התניא - למדתי אותו היטב וניסיתי להפוך אותו לרצף לקליט. אני מסביר בשיר שכל ישראל הם אחים ורק הגופים מחולקים. השמעתי את השיר למשפיעים רבים וכולם התלהבו מאוד". ר' שמואל שולף מכיסו קלטת אולפן עם ה'להיט' ומתקינה במערכת. אתה מקשיב, וכבר למשמע הצלילים הראשונים אתה יודע שגם מי שלא בורך בחושים מוזיקליים, יזהה מיד את האיכות המיוחדת. הסגנון עדין - לא רעשני וצעקני, אך עם זאת מרומם ושגיא. קולו רב העצמה והביטחון של ר' שמואל מעניק למילים תוקף, חום ורגש. הבית הראשון נפתח בהרמוניה של צלילי גיטרות עם כלי-נשיפה פרי עיבודו האישי, ובמילים המלוות מסביר ר' שמואל את מעלת בני ישראל ע"פ התניא שהם מציאות אחת, והסיבה לכך שלפעמים הם נראים נפרדים, היא היותם 'חלוקים בגופם'. להלן המילים: נשמות טהורות נפח ה' לכל בניו אשר בחר מאוחדות. כולן קומה אחת ומאוחדות בה' אחד. אם ייתכן חלילה פירוד בעם הוא רק מצד שחלוקים בגופם, אך מעצם נשמתם כולם אחד, ולא ייפרדו לעולם. בסיום הבית מגיע הפזמון-החוזר שתוכנו טווי בכל שירי הקלטת ומהווה גם את המוטו המרכזי בחייו של ר' שמואל: 'בזכות אהבת ישראל נביא את הגואל'... 'בזכות אהבת ישראל נביא את הגואל'... שוב ושוב. לכאורה ר' שמואל הסתכן בשיעמום המאזינים, אך כששומעים מילים אלה מושרות בפיו במנגינה שחיבר, המסר אינו נשמע כסיסמה נוספת בכרזות ל"ג בעומר אלא מקבל משמעות של מציאות וחיים. * איך יוצרים שיר כזה? "בהמון סייעתא-דשמיא. זו עבודה קשה והכנת הדיסק גזלה את רוב זמני. ישבתי שעות על השיר - גם על בחירת המלים וגם על חיבור המנגינה כדי שתענה על שתי דרישות: גם תתאים לתכנים וגם תהיה קליטה". * האם זכית גם לרגעים של השראה פתאומית - מילים ולחן שפורצים בבת-אחת? "לפעמים זה קורה...יום אחד ישבתי ולמדתי מאמר דא"ח של הרבי. פתאום, תוך-כדי לימוד, נטוו במוחי מילים לשיר חדש ורגע אחר-כך הגיע גם הלחן והשיר קרם עור וגידים". כעת הוא מתכנן לתרגם את הקלטת החדשה למספר שפות, "כדי שתגיע ליהודים רבים ככל האפשר". לדברי מומחים לדבר, מצפה לו הצלחה מזהירה. "אני מקווה מאוד שאצליח לקלוע למטרה גם הפעם והדיסק ימלא את ייעודו", אומר הרב שפירא. אם נשפוט את דבריו לאור עברו, לתקווה יש בהחלט בסיס. "שליח לענייני מוסיקה" במסגרת עבודתו על הקלטת החדשה, בחר ר' שמואל אנשי מקצוע מהשורה הראשונה - החל בגיטריסט הנודע אבי סינגולדה וכלה במקהלת הליווי של המלחין ר' משה לאופר. "מעניין לשמוע חבר'ה מ'מיר' משמיעים שירים מהתניא", אומר ר' שמואל, ומוסיף שאין זו הלצה. מסתבר כי גם באולפנים אין הוא זונח לרגע את תפקידו העיקרי - הפצת החסידות ויהדות בסיסית. "אני דואג לכך שכל יום של הקלטות ייפתח בהנחת תפילין של כל העובדים, וכשמדובר באנשים חרדים כמו הזמר ר' מרדכי בן-דוד, אני לומד איתם חסידות ורק לאחר-מכן מתחילים לעבוד. לפעמים אני חש עצמי כמעין 'שליח לענייני מוזיקה"... * ושם לקלטת החדשה כבר יש? "עוד לא, אבל אין ספק שגם שם זה יהיה קשור איכשהו באהבת ישראל...". (י' ישראל / כפר חב"ד)
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
3 תגובות
1.
יפה מאוד.
ז' אדר ה׳תשס״ד
כתבה מהממת חבל"ז-הרבה תוכן עם הרבה סיפורים אישיים.
2.
אם אני לא טועה
ז' אדר ה׳תשס״ד
הוא שר ביחד עם להקת כל ישראל מצפת


נכון???
3.
יפה !
ח' אדר ה׳תשס״ד
הוא שר כולם פעם עם להקת כול ישראל!






נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.