מערכת COL
|
יום כ' שבט ה׳תשס״ד
12.02.2004
בתי חב"ד ברחבי העולם - ראשונים בפדיון שבויים
הטור השבועי מאת עו"ד נחמה ציבין עוסק השבוע במצוות פדיון שבויים ובו מובאים קטעים רלבנטיים משיחת קודש של הרבי לאחר עיסקת חילופי החייל השבוי אברהם עמרם, תמורת 76 מחבלים.
עוד בטור השבועי, על בתי חב"ד הרבים, הפרוסים ברחבי תבל, העוסקים, בין היתר, בלחץ הנסיבות, בעזרה לאזרחים ישראלים ולמעשה לכל יהודי הנמצא במעצר או במאסר בבית סוהר. בתי חב"ד רבים יכולים לזקוף לזכותם, מקרים רבים בהם הם היו, הגורם המועיל והמכריע לשחרור אסיר מבית הכלא.
בית-הסוהר המרכזי בבנגקוק בו כלואים ישראלים המקבלים סיוע מבית חב"ד * צילום: אשר ליצמן
דעת הרבי בנושא
להלן קטעים רלבנטיים לעניין, משיחת קודש של הרבי ממוצאי שבת פרשת במדבר תשל"ט, לאחר עיסקת חילופי החייל השבוי אברהם עמרם, תמורת 76 מחבלים:
"והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת... אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. הי' מעשה ביהודי שהי' בשבי' ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד.
ומעשה זה הי' באותו הזמן שארה"ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסי' והחליפו חמשה שבויים בשניים - וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה. אמנם נכון שבהלכה - ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה - אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.
אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה - אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך - אך לא פי-שבעים, והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום - עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטי-ה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע"י איום משחררים ופועלים איזה עניינים - זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה - במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אע"פ שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי.
וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל - אחד תמורת שבעים וכמה!! ...אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה - כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך - שאפילו כאשר הי' זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים.
המדובר על מעשה שאי-אפשר להתחרט!! השבעים וכמה נמצאים בחופש ובמקום כזה אשר רחמנא ליצלן היל"ת, לא נראית שום סיבה מדוע שלא ישתדלו שוב, היל"ת!! וכאמור לעיל, שאין זה רק העניין כפי שהוא לעצמו, רואים את השיטה, רחמנא ליצלן, שנקטו בה:.. אלו שמאיימים ולוחצים שאין דבר שלא יכולים לפעול, רח"ל - והראי': אין ענין גדול יותר, וויתור גדול יותר, ונסיגה גדולה יותר מכך שאחזו שנים רצופות במעמד ומצב זה והתעקשו, ורח"ל איבדו כמה נפשות מישראל בגלל שיטה זו - ופתאום שחררו שלושים וכמה! שזה חלק מהשיטה הכללית, ש"השיטה" היא: ההיפך מ"ואולך אתכם קוממיות".
כאמור בהתוועדות שלפנ"ז, כאשר יורקים, רח"ל, והוא יודע שזו יריקה בפנים - מרמה הוא את השני שזה גשמי-ברכה! הוא אומר לו לברך "הטוב והמטיב" - לא ברכה בפועל, אלא עשיית סעודה ונתינת "מזל-טוב" וריקודים ברחובות והנפת דגל, עם כל הדברים הקשורים בכך!...."
החזרת ספרי רבותינו נשיאינו – פדיון שבויים
הרבי מכנה את החזרת ספרי רבותיינו נשיאנו – למקומם הטבעי – לספריית אגו"ח ב – 770 כמעשה של פדיון שבויים אמיתי. במכתבו של הרבי לעוה"ד האמריקאי, יוסף שוסטק, בעקבות עזרתו לשחרר כתבי יד מפולין, של רבותינו נשיאינו, בשנת תשל"ח (ט"ז אייר ה'תשל"ט), כותב הרבי "...לגבי פועלך הגדול והאצילי בנדבך את זמנך, מאמציך והמוניטין שלך, כדי להשיב "הביתה" כתבי יד וספרים מקודשים אלה, מעשה זה הוא "פדיון שבויים" אמיתי" (תרגום מאנגלית, ההדגשה לא במקור, נ.צ.).
פדיון שבוים רוחני
לענין פדיון שבוים רוחני כותב הרבי בקשר לפרשת אנטבה "... ובעוד שכל יהודי אסיר תודה למחלצים האמיצים ומעריץ את מסירות הנפש שלהם, אסור לנו לשכוח אף לרגע את האזהרה והלקח שבתחתית של כל זה – לא רק בנוגע לסכנה של חטיפה במובן הפשוט, אלא מה שחשוב עוד יותר, בנוגע "לחטיפה רוחנית" של כה רבים מהדור הצעיר שלנו בידי תרבויות זרות ומשונות..." (מכתב הרבי מיום י"ז תמוז תשל"ו)
בתי חב"ד ברחבי העולם, ראשונים במעלה בפדיון שבויים
כותבת טור זה מוצאת לנכון להדגיש כי השורות הבאות, אינן נכתבות על דרך עריכת יחסי ציבור לתנועת חב"ד, לא מדובר בתעמולה ולא בטפיחה על השכם (בחינת מי כמונו "יחי אנחנו"). כל הנכתב בקטע זה, כולל הדוגמאות המובאות בו, מסתמך על ניסיון אישי ועל ידע ממקור ראשון ונובע מטיפול משרד עוה"ד, בו היא שותפה, לגבי המקרים אשר יוזכרו להלן:
בתי חב"ד, הרבים, הפרוסים ברחבי תבל, עוסקים, בין היתר, בלחץ הנסיבות, בעזרה לאזרחים ישראלים ולמעשה לכל יהודי הנמצא במעצר או במאסר בבית סוהר (במיוחד יש לציין את ארגון 'אל"ף' בראשות השליח הרב שלום בער ליפסקר מפלורידה, אשר מטפל בכל יהודי השוהה בבית סוהר, תהא אזרחותו אשר תהיה).
המדובר במגוון רחב של עזרה, אספקת אוכל כשר וצורכי דת, במובן הרחב של המושג, כמו, גם, דאגה לשמירת בריאותו, התקינה של האסיר, שכירת שירותים משפטיים מעו"ד מתאים, בהיות בית חב"ד מכיר אנשי מקצוע, על אתר, "ידידים מבינים" ואחרון אך ראשון בחשיבותו, במדינות מסוימות, שתדלנות למען העציר – האסיר, בקרב גורמים בעלי השפעה, אנשי ממשל, שועי הארץ ומנהיגיה, אשר השלוחים ידועים בקרבתם המיוחדת אליהם, כאמצעי לקיום השליחות ולקידום מטרותיה (דוגמא בולטת, אשר אי אפשר להתעלם ממנה, היא עזרתו המוצלחת של הרב אברהם שם-טוב, יו"ר אגודת-חסידי-חב"ד העולמית, לממשלת ישראל, בכל הקשור למאבק שהמדינה ניהלה בארה"ב נגד מכירת מטוסי מודיעין מסוג "איווקס" לערב הסעודית.
הצלחתו של הרב שם-טוב לשכנע סנטורים חברי קונגרס ולהצביע נגד העסקה, זכתה להוקרה מצד ממשלת ישראל, עליה הוא קבל תעודת הוקרה מיוחדת מיצחק רבין ז"ל, שגריר ישראל בארה"ב, כתוארו אז).
בתי חב"ד יכולים לזקוף לזכותם, מקרים רבים בהם הם היו, הגורם המועיל והמכריע לשחרור אסיר מבית הכלא, "אין כאן המקום לפורטן", אך אי אפשר להתעלם, מכמה בולטים וחשובים שבהם. ברוסיה נעצר בזמנו, ישראלי מחוג חרדי, אשר אינו נמנה על עדת החסידים, בחשד כי עבר על חוק כלכלי מסוים. עונשו נגזר לשלוש עשרה שנות מאסר בבית כלא בסיביר. לאחר שנה ניתנה לנ"ל חנינה, בהתאם להחלטת ועדת החנינות שע"י הנשיא ילצין. מי שגרם לחנינה, היה הרב בערל לאזאר, הרב הראשי של רוסיה, בעזרת קשריו המסועפים ברוסיה, אשר בשעת ביצוע העניין טרם שימש כרב הראשי של רוסיה. מתן חנינה, ברוסיה, במקרה מעין זה, נחשב נדיר ביותר.
בתאילנד נעצרו בזמנו קציני משטרה ישראליים, אשר טיילו במדינה, עקב היותם מעורבים בתאונת דרכים, מקרה דומה אירע לקיבוצניק. במקרים כאלה, אין השלטונות בתאילנד ממהרים לשחרר המעורבים בתאונה ויש אשר לא יאפשרו להם, לעזוב את תאילנד, תקופה ארוכה, בגדר מעצר בית. בדרך מיוחדת המבוססת על קשרים הדוקים עם גורמים מרכזיים ובעלי השפעה בתאילנד, הצליח הרב נחמיה וילהלם, לגרום כי הישראלים הנ"ל ישוחררו לביתם בזמן קצר. התנאים בבתי הכלא בתאילנד קשים מנשוא. בכל תחום לו נזקק העציר – אסיר. ישיבה ממשוכת בכלא גורמת בד"כ למחלות ולמוות. בית חב"ד והממונה, בין היתר, על תחום זה, הרב וילהלם כאמור, דואג כי כל אסיר יהודי, לא רק ישראלי, יקבל תנאים טובים בכלא. אל יקל הדבר בעיני הקורא, המשימה קשה ביותר.
בונצואלה, קיימים לצערנו, מקרים רבים של ישראלים הנעצרים בקשר לעבירות סמים. בדרום אמריקה כידוע "אם אתה מכיר את האנשים המתאימים, אתה לא צריך פרוטקציה". הרב מנשה פרמן, השליח הראשי בונצואלה, מכיר את האנשים המתאימים ובשל כך שוחררה, בין היתר, בקיץ האחרון, בחורה אשר נתפסה עם סמים במזוודתה, בשדה התעופה בקאראקאס.
בספרד נעצרים, מדי פעם, ישראלים בגין עבירות סמים. הרב שניאור-זלמן ליברזון מברצלונה נעתר, בכמה מקרים, לבקשת המשפחות והסכים לערוב אישית כי החשודים, יתייצבו למשפט ולא יעזבו את ספרד ובכך התאפשר שחרורם בערבות. השופטת קיבלה את ערבותו של הרב ליברזון, אשר הייתה מבוססת גם על ערבות כספית, בציינה בהחלטתה כי הערבות, מתקבלת בשל אישיותו המכובדת והאמינה של הרב ליברזון.
בבולגריה, נעצרה קבוצת ישראלים, יהודים מאנגליה ובני מיעוטים מישראל אשר נחשדו בזיוף כרטיסי אשראי. תנאי מאסרם, הוקלו בזכות הרב שלמה סלומון מבית חב"ד בסופיה ואחד מהם אף שהה ארוכות בבית חב"ד לאחר השחרור.
ברחבי אירופה המערבית ואף במספר מדינות במזרח אירופה, עושה רבות, הרב משה גרליק מבריסל, המקושר היטב עם ראשי המדינות. הוא סייע, בין היתר, לישראלי אשר נעצר בפולין ע"פ בקשת הסגרה של ארה"ב.
כחלק מהעיסוק של שלוחים ב"פדיון שבויים", מקום מיוחד וחשוב יש לעזרה לאסיר, בתחום הקריטי ביותר הנוגע לו, הנעשה ע"י בית חב"ד, לאמור: שחרור בשלב המעצר, ערבות, טיעונים להקלה בעונש, עדות אופי או זיכוי מוחלט. הרבה ישראלים חבים תודה לשלוחים שונים אשר בשל הופעת השלוחים בבתי המשפט, הופחת עונשם בצורת משמעותית או שוחררו בערבות.
בשבוע הבא, יתייחס טור זה לעובדה כי בתי חב"ד בעולם, מהווים למעשה "קבלן הביצוע" של מדינת ישראל, בכל הקשור לטיפול באסירים ישראלים. נתעמק בסוגיית ההגבלות לפדיון שבויים כפי שקבעו חז"ל ופוסקי ומנהיגי הדור, את מי פודים ואת מי לא פודים ונסיים בסיפורים קלאסיים של פדיון שבויים, המהר"ם מרוטנברג ועוד.
(האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד. כותבת טור זה, מוצאת לנכון להדגיש, כי אין בענינים המשפטיים ו/או האחרים בטור זה, משום המלצה ו/או יעוץ או הכוונה לפנות לבתי משפט אזרחיים - ערכאות, מבלי לקבל היתר, מרב או מבי"ד) -- הטור מתפרסם בעיתון 'כפר-חב"ד'
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
זה לא בית כלא...
כ' שבט ה׳תשס״ד
מכלאה זמנית לעובדים זרים .. כמו מעצרון כזה ..זה בית מלון לעומת הכלא שם
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
צבין אתה תותח
כ"א שבט ה׳תשס״ד
אודה לעו"ד המלומד מר ציבין אם יטיב להסביר לקוראים מדוע כל בג"ץ שלו מיוצג ע"י אשתו הרי גם הוא עו"ד ואפילו העו"ד הכי גדול בחב"ד
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
