מערכת COL
|
יום ו' שבט ה׳תשס״ד
29.01.2004
ההיבט המשפטי של פעילות בתי חב"ד (3)
* מי רשאי לייצג את חב"ד ומי לא * שימוש שלא כדין בשם חב"ד * כיצד לעמוד על הזכות לקבל תמיכה כספית מהרשויות * שליח עושה שליח * אחריות בית חב"ד לפרסומים מטעים * מי אחראי על בית חב"ד כאשר שני ישובים אוחדו * רשם העמותות ובית חב"ד * פעילות חב"ד במקומות ציבוריים – בית חב"ד בשדה התעופה, מבחן שהצליח *
מאת: ציבין את ציבין ושות' – משרד עורכי דין
(צילום: מאיר דהן)
כיצד לעמוד על הזכות לקבל תמיכה כספית או אחרת מהרשות העירונית או מגוף ממשלתי
בתי חב"ד, כידוע בניגוד לתנועות אחרות, אינם "מחוברים" או קשורים לתנועה פוליטית כלשהיא. כתוצאה מכך נושאים שונים, במסגרת פעילותם, מתבצעים, לעיתים, תוך כדי קשיים. בעיקר מדובר, בכל הקשור לתמיכה כספית ממשרד ממשלתי או מהרשות המקומית, הקצאת קרקע לבנית בית כנסת או בית חב"ד ושימוש במבנים השייכים לרשות המקומית לצורך ניהול בית ספר לארועים שונים, לניהול קייטנות ועוד.
בעיה שכיחה היא, חלוקה שווה של תמיכות ותקציבים הניתנים או מועברים, דרך הרשות המקומית, לארגונים הפועלים בתחומה. ההחלטה, אם לתת תמיכה וגובהה, נקבעת בועדת תמיכות, הועדה מורכבת מחברי המועצה. דא עקא, לא תמיד מתקבלות ההחלטות בצורה אוביקטיבית שוויונית -מידתית וממלכתית. חזיון נפרץ הוא כי רוב חברי הועדה – אם לא כולם – קשורים - ישירות או בעקיפין - לארגון או עמותה כלשהיא. בצורה כזו, מתקבלות ההחלטות, בניגוד לחוק ולמינהל תקין - בחינת שמור לי ואשמור לך - ותוך כדי אפליה, בה בשעה שההחלטות צריכות להתקבל בהתאם לקריטריונים. זאת ועוד, ישנן ועדות תמיכה אשר לא רק שהקריטריונים אינם נר לרגליהם, אלא הקריטריונים, כלל לא קיימים. כל מה שעל בית חב"ד לדרוש הוא חלוקה הוגנת שיוויונית וללא אפליה. דוגמא בולטת לקריטריון פסול, הוא נוהג אשר השתרש ואשר לפיו רק מי שקיבל תמיכה, בשנים הקודמות, זכאי לתמיכה לגבי השנה בה מבוקשת התמיכה.
כאשר כלו כל הקיצין ולא ניתן לשכנע את הרשות לתת תמיכה כספית, אפשר עדיין, לנסות להפעיל לחצים פוליטיים כאלה או אחרים, אשר בחלק מהמקרים מוכחים כלא יעילים, במיוחד לגבי העתיד (בעיקר בשל התדירות הגבוהה של תחלופת משרות פוליטיות).
מומלץ אפוא לפנות בעתירה מנהלית לבית משפט המחוזי, הדן בעתירה כבית משפט מנהלי ומהווה ערכאה מקבילה לבג"ץ. בית המשפט יונחה בהתאם לכללים ןהעקרונות הבאים: מיצוי הליכים, תום לב, שויון, אפליה, נוהל תקין או חריגה מסמכות.
"חוק חופש המידע" לעזרת השלוחים
"חוק חופש המידע", יש בכוחו לסייע לשליח, לפתור חלק מבעיותיו, בעיקר, בקשר לאמור בקטע הקודם. למה מכוונים דברינו? ובכן, נניח כי רשות מקומית סרבה או מסרבת להעביר תמיכה לבית חב"ד, בכל הקשור לסיוע שוויוני, מידתי. או אז יוכל בית חב"ד לתבוע המגיע לו - כדין ובהתאם לנוהל – אם יצליח להוכיח, כי מוסדות וארגונים אחרים קבלו התמיכה, למרות שאינם ממלאים אחר הקריטריונים או לוקים בחסר, בעוד שבית חב"ד עונה לכללי הקריטריונים. בית חב"ד, יוכל להוכיח האמור לעיל, בעזרת חוק חופש המידע, לאמור, החוק מעניק זכות לאזרח או לגוף משפטי (עמותה או חברה), לעיין בספרי הרשות המקומית (משרד ממשלתי וכל גוף ציבורי אחר) ולדלות משם פרטים הקשורים לנושא המבוקש. במקרה דנן, ניתן יהיה לדעת למי העניקה הרשות המקומית כספים או כל תמיכה בדרך אחרת. כמו כן נדע על סמך מה הוענקו התמיכות הנ"ל והאם ענה מקבל התמיכה על כל הקריטריונים.
ניתן גם בעקבות האינפורמציה אשר התקבלה כתוצאה מחוק חופש המידע – לתקוף החלטות פסולות , של הרשות, אשר ניתנו בשנים עברו. ביהמ"ש יחייב הגוף אשר קבל כספים שלא כדין או את הרשות, להחזיר הכספים בחזרה, לקופה הציבורית.
הכנת "שעורי בית" הנ"ל הוכחה כמכשיר יעיל, המקל על בית חב"ד לקבל כל המגיע לו ובהתאם לנוהל.
האם אחראי בית חב"ד לפרסומים מטעים או לפרסומים בדרכים אסורות
לא אחת, מתפרסמים פרסומים, מודעות על לוחות מודעות או מעל גלי האתר אשר נחזים או מתיימרים להיות בשם חב"ד. או זהות עם חב"ד.
המקרים הנ"ל גורמים לכמה בעיות. הראשונה – אך לא ראשונה בחשיבותה - היא, קיום הפרסום במקום אסור בתחומי הרשות או במקום אסור אחר, לאורך או בצידי דרכים, במקומות צבוריים ועוד, כיום ישנה הקפדה מיוחדת, מטעם הסיירת הירוקה של המשרד לאיכות הסביבה ומטעם מחלקת הפיקוח של הרשות המקומית. בכל הקשור לפרסומים במקומות לא חוקיים. פרסום כנ"ל גורר אחריו תשלום קנס ולעיתים אף קיומו של משפט פלילי תלונה בקשר לפרסומים תוגש, באופן טבעי, לבית חב"ד המקומי על אף שלבית חב"ד אין כל קשר למעשה. במקרה זה, ניתן לקבל פטור מתשלום הקנס או לבטל התלונה.
אם מנהל בית חב"ד המקומי, או שליח, במקום אשר הוסמך לכך, יתנו תצהיר מפורט חתום ומאומת בפני עו"ד, לפיו הם מצהירים, כי אין להם קשר לפרסום החומר במקום האסור לפי החוק. הרי שעל סמך נסיון העבר, קבלו הרשויות הצהרות כאלה של בתי חב"ד.
נושא נוסף, אשר יש מקום להזכירו, הוא, היות חומר עצמי מבחינה תוכנו מהותו-אסור לפרסום בהתאם לחוק. ובכן בקשר לחומר אשר נכתב , נערך, הודפס ויצא לאור ע"י גוף אחר (להלן "הכותב")(צא"ח מוסד חינוכי ואח') ואשר פורסם ע"י בית חב"ד, הרי שבמקרה כזה האחריות המשפטית תחול על "הכותב". ברם, כאשר "הכותב" הוא בית חב"ד או מי מטעמו האחריות לביצוע המעשה האסור, תחול על בית חב"ד המקומי, אף אם החומר פורסם ע"י אחרים.
בית חב"ד הינו ישות נפרדת ועצמאית, לגבי כל ענין ודבר ואחראי ישירות ובלעדית למעשיו, במקרה כזה לא תשמע טענה של "אחריות שילוחית", דהיינו, לטעון כי בית חב"ד הינו שלוחו או ידו הארוכה של צעירי אגודת חב"ד – המרכז או של גוף אחר, אליו הוא כפוף.
מי האחראי על בית חב"ד כאשר שני ישובים אוחדו
לאחרונה, במסגרת פעולות לקיצוץ התקציב אוחדו רשויות בישראל, שתי ערים או שתי מועצות מקומיות אוחדו לעיר או מועצה אחת. טרם האיחוד פעלו במקום שתי בתי חב"ד נפרדים, עתה, כאשר המקום הפך לעיר אחת. דומה, כי השאלות המתעוררות והמתבקשות, לפחות במישור התאורטי, הינן, אלה הבאות:
1. למי דין הבכורה, לאמור, מי יהיה עתה השליח הראשי.
2. האם ישאר המצב, כפי שנהג עד כה, דהיינו, כל שליח יפעל ב"טרטוריה" שלו מבלי לתת עדיפות, לאחד, על השני.
3. מה קורה אם קמה שכונה גדולה בתחום הישוב החדש, דהיינו בין שני הישובים הותיקים, כלומר השכונה לא קמה בתחום אחד הישובים – טרם האיחוד – ב"טרוטוריות" המוגדרות בעבר, אלא בתווך, בין שני הישובים.
4. מי יהיה זכאי, מעתה, לקבל תמיכה וסיוע כספי, מהרשות המקומית, כיצד יתחלקו הקצאות, קרקע, שימוש במבנים של העיריה, תקציבים ממשלתיים ועוד בין שני בתי חב"ד.
עד כמה שידוע, עד היום לא התבקשו תשובות לשאלות דלעיל. לגבי העתיד, ודאי תמצא התבונה בין הצדדים וימצא פתרון לשביעות רצונם. אם לאו השאלות יפתרו ע"י בי"ד רבני אנ"ש.
(האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד. כותבת טור זה, מוצאת לנכון להדגיש, כי אין בענינים המשפטיים ו/או האחרים בטור זה, משום המלצה ו/או יעוץ או הכוונה לפנות לבתי משפט אזרחיים - ערכאות, מבלי לקבל היתר, מרב או מבי"ד).
באדיבות: שבועון 'כפר-חב"ד'
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
תודה
ו' שבט ה׳תשס״ד
יישר כח לשבועון "כפר חב"ד" על פרסום הטור השבועי המרתק והמעניין.
2.
English?
ז' שבט ה׳תשס״ד
Can this be translated please?