ר` עמוס

חדשות

רדיו COL הכל

חב"ד בישראל

חב"ד בעולם

כינוסים ואירועים

קהילות

בחצרות קדשינו

שמחות אנ"ש

יוצאים לשליחות

נשות חב"ד

ברוך דיין האמת

בעולם החרדי

חדשות כלליות

לילדים

מדורים

COL צעיר

צרכנות הכל

מזון

מראות קודש

שיעורי וידאו הכל

הרב אשר גליס

הרב יואב אקריש

הרב יוסי ג'ייקובסון

הרב יחזקאל סופר

הרב שבתי סלבטיצקי

הרב מאיר אשכנזי

הרב עקיבא גולדשמיד

הרב מיכאל טייב

הרב זושא וולף

הרב שמואל בוטמן

הרב אליעזר ברוד

הרב שניאור אשכנזי

היסטוריה הכל

מסמכים היסטוריים

זכרון להולכים

היו ימים

מגזין שבועי הכל

שמעו ותחי נפשכם

הרב שמואל רסקין

הרב מנחם דוברוסקין

הרב קלמן ווינפלד

ר' מרדכי רוט

הרב נחמיה וילהלם

רגע של חכמה

הרב אלי וולף

הרב זלמן וישצקי

הרב שמעון אייזנבך

עלונים ותשורות

תורני הכל

הלכה ומנהג

מדף הספרים

שיעורים והרצאות

כתב יד קודש

דעות ואקטואליה

שאל את המומחה

לאם ולבית

לילדים

מחשבים וטכנולוגיה

כלכלה

אוכל

בריאות

מוזיקה

רכב ותחבורה

פרויקטים

כינוס השלוחים העולמי הכל

תשפ"ד

תשפ"ג

תשפ"ב

תשפ"א

תש"פ

תשע"ט

תשע"ח

תשע"ז

תשע"ו

תשע"ה

תשע"ד

תשע"ג

תשע"ב

תשע"א

תש"ע

תשס"ט

תשס"ח

תשס"ז

תשס"ו

תשס"ה

תולדות כינוס השלוחים

חלוצי השליחות

"מהפכת השליחות"

תשרי בליובאוויטש הכל

תשרי תש"פ

תשרי תשע"ט

תשרי תשע"ח

תשרי תשע"ז

תשרי תשע"ו

תשרי בליובאוויטש תשע"ה

תשרי בליובאוויטש תשע"ד

תשרי בליובאוויטש תשע"ג

חנוכה הכל

חנוכה תשע"ט

חנוכה תש"פ

י"ט כסלו

ג' תמוז הכל

תשע"ט

בחירות הכל

בחירות תשע"ט

בחירות תשע"ה

בחירות תשע"ג

בחירות תשס"ט

אירועים היסטוריים הכל

פטירת הרב אשכנזי

ערוץ ההתנתקות

טבח בבית-חב"ד

זיכרונות הרבנית חנה

סיכומי שנה

סדרות מיוחדות הכל

מבוא לחסידות חב"ד - הרב זושא וולף

מאחורי מסך הברזל

סיפורים מכלי ראשון

חלוצי השליחות

תגיות

COL צעיר

פרסומי

שיעורים והרצאות

חנוכה

אנשים

נושאים

מקומות

מושגים

מוסדות וארגונים

רדיו COL

מערכת COL | יום ו' טבת ה׳תשס״ד 31.12.2003

ר' עמוס - 2

במוצאי-שבת שוגר לחלל הלוויין 'עמוס 2', לוויין התקשורת המשוכלל בעולם. מאות מאנשי הקהילה המדעית והעסקית בישראל התכנסו כדי לעקוב אחר השיגור שהוקרן על מסכי-ענק ובאמצע כל ההמולה הגדולה, עמד ר' אלכסנדר פרידמן, האיש האחראי על ריכוז התכנון של הלוויין, חובש כיפה שחורה גדולה, עטור זקן צחור והדור-פנים - ואמר תהילים. כי "תהילים ועוד תהילים זה הסוד של הלוויין הזה". יצחק הראל מעיתון 'בקהילה' שוחח עם ראש הצוות ומביא את סיפורו של הלוויין הישראלי שפותח על-ידי צוות שחלק גדול ממנו חרדי ודתי * מה מביא חסיד חב"ד לעמוד בחזית המדע? איך לוויין שומר שבת? מה אפשר ללמוד מהרמב"ם? ומה הקשר בין טילים לתהילים? שיגור עמוס - 2 לחלל

ר' אלכסנדר פרידמן ליד הלוויין 'עמוס 2'

קור מקפיא של מינוס 10 מעלות, שרר בנמל החלל בייקונור שבערבות קזאחסטן. הטיל הרוסי SOYUZ-FREGAT עמד נוכן, כשחוטמו מכוון לשמיים ומהנדסים מתרוצצים על פיגומי השיגור שלצידו. נמל החלל בייקונור ידע היסטוריה מפוארת: מכאן, מהבסיס הזה ניהלה האימפריה הסובייטית את מירוץ החלל מול ארצות-הברית. מהנמל הזה שיגרה ברית-המועצות, בשלהי שנות החמישים, את הלוויין הראשון בהיסטוריה ה'ספוטניק-1', והחרידה את העולם כולו. בשנת 61' שוגר מכאן הלוויין המאויש הראשון ובו הקוסמונאוט יורי גאגרין וארצות-הברית נכנסה להלם שלא נחלצה ממנו עד שהצליחה להציב את האדם הראשון על הירח. תחנת החלל הזו גם הייתה הראשונה ממנה שוגרה, בשנת 71' תחנת חלל - שיגור שהפך את ברית-המועצות למעצמה הראשונה ששיגרה תחנת חלל למסלול סביב כדור-הארץ. עכשיו עמד נמל החלל הזה לעשות שוב היסטוריה - לשגר לחלל לוויין תקשורת שמוגדר כמתקדם ביותר בעולם. שוב ניצבת לה פריצת-דרך טכנולוגית בחוטמו של הטיל המשגר. אבל, הפעם זו פריצת דרך טכנולוגית ישראלית. לא סובייטית. לא רוסית. לוויין התקשורת המשוכלל 'עמוס 2' יוצא לדרך. השעה אחת עשרה בלילה, מוצאי-שבת. במרחק אלפי קילומטרים משם, במרכז הבקרה הישראלי של חברת מב"ת, השייכת לתעשייה האווירית הישראלית, עמלים מהנדסי התכנון וצוותות הניהול על מסכי הפיקוד הקשורים באופן ישיר, בתקשורת רדיו, לנמל הקזאחי. הם בוחנים מכאן את המצב בערבה הקזאחית, בכיסוס ציפורניים ובמידת-מה של דאגה: "כבר כמה פעמים נדחה השיגור עקב תקלות שונות", מספר אחד מהם. "החברה שהזמינה את הפרויקט כבר כמעט ביטלה את כל הפרויקט. הייתה לנו כבר דחייה של שנה. אם היינו מאחרים שוב את זמן השיגור, יכול להיות שכבר היו מתחילים בעיות מימון. רק לפני חודשים ספורים עמדנו לשגר את הלוויין עם חברת 'אריאן' הצרפתית ובשל תקלות שונות עברנו לחברה רוסית. החלפנו את מקום השיגור שבגינאה הצרפתית לבייקונור שבקזחסטן". אבל, הפעם נראה שהכול בסדר. הבדיקות התקינות היו חיוביות והרגע הגדול התקרב. בראש הצוות ניצב יהודי חרדי, חובש כיפה שחורה גדולה, עטור זקן צחור והדור-פנים. ר' אלכסנדר פרידמן הוא האיש האחראי על ריכוז התכנון של הלוויין. שעת השיגור מתקרבת ור' אלכסנדר מחלק הוראות על ימין ועל שמאל, מנהל את ההכנות לקראת רגע השיגור. באותה שעה, הצטופפו להם באוניברסיטת תל-אביב מאות מאנשי הקהילה המדעית והעסקית בישראל, כדי לעקוב אחר השיגור שהוקרן על מסכי-ענק. הצטרפו אליהם שרי תקשורת ודואר בהווה ובעבר - בהם השרים אהוד אולמרט ולימור לבנת, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, אנשי מדע בכירים וראשי התעשייה הצבאית בישראל. "אין ספק", הסכימו הנוכחים. "שיגור הלוויין הוא ביטוי לכישרון, ליזמות וליכולת הטכנולוגית הישראלית". וכעת כולם ממתינים להוראותיו של ר' אלכסנדר ועוקבים אחר כל תנועה מתנועות ידו. פרקי תהילים: בפיתוח 'עמוס 2' ובייצורו הושקעו כ-130 מיליון דולר. המועד המקורי לשיגור נקבע לרבעון הראשון של שנת 2003. בגלל עיכובים שנגרמו, לטענת החברה הצרפתית בגלל בעיות בהשלמת עבודות הייצור של הלוויין, נמסר המקום שיועד ללוויין הישראלי על גבי המשגר הצרפתי לגורם אחר. התעשייה האווירית, יצרנית 'עמוס 2', השותפה בחברת ח.ל.ל, בעלת הלוויין, איימה בתביעה משפטית נגד חברת 'אריאן' על הפרת חוזה. בפשרה שהושגה בין החברות, סוכם כי 'עמוס 2' ישוגר על גבי משגר הלוויינים 'סויוז'. יתרונו של הלוויין 'עמוס' הוא במשקלו הקל, ביכולתו לפעול בחיסכון חסר-תקדים של אנרגיה, בכיסוי הנרחב של השטח שהוא מעניק ובעוצמת הקליטה שלו, שהיא חסרת-תקדים. באחת עשרה וחצי בלילה ניתן האות. פיגומי השיגור מוסרים מגוף הטיל, מיכלי הדלק של הטיל ניצתים ברעם מחריש-אוזניים והטיל מתרומם בשאגה ובענני אש אל השמיים השחורים. השיגור החל. הלוויין יוצא לדרך. באולם האוניברסיטה פורצת התלהבות גדולה. צוותי הטכנאים בישראל ובקזאחסטן עוקבים בדריכות אחר הטיל והלוויין היקר שעל קודקודו, עסוקים במסכי הפיקוד. ההמולה גדולה והוראות הפעלה נשמעות מכל עבר. ובאמצע ההתלהבות, באמצע הדריכות, באמצע ההמולה הגדולה, עמד ר' אלכסנדר, שפתיו ממלמלות. מה עשית? "באמצע כל המהומה אני אמרתי תהילים". "השלב הזה, שבין שיגור הטיל, לבין הצבתו בחלל הוא זמן קריטי", אומר ר' אלכסנדר. "זהו חלון זמן, בו השליטה שלנו על הלוויין נמוכה מאוד, אם בכלל. אבל, זה שלב קריטי מאוד ומועד לפורענות. "העיתונאים מצלמים בעיקר את רגע השיגור", הוא אומר, "אבל למעשה הזמן הקריטי זה אחר כך. האם הלוויין ייפרד בזמן מגוף הטיל? האם הוא יבצע זאת בנקודה המתוכננת? האם הוא יקלוט פקודות מתחנת הקרקע?" לגבי ר' אלכסנדר אין ספק שפרקי תהילים, כמו הידע המדעי, כמו הניסיון, כמו היכולת הטכנולוגית, הם חלק אינטגראלי ומהותי מהצלחת הלוויין. אם ה' לא ישמור לוויין שווא שקדו מתכנניו. ר' אלכסנדר אינו החרדי היחיד בפרויקט הלוויין 'עמוס'. למעשה, קרוב לעשרים אחוז מהעובדים בפרויקט הטילים הם דתיים וחרדים. יש המכנים את הלוויין הזה 'הלוויין החרדי'. בהומור הפנימי של העובדים הוא מכונה לעיתים 'ר' עמוס'. רבים מהמעורבים בפרויקט, על כל תקלותיו, קשייו והאתגר שהוא מציב בפני המתכננים, מאמינים שסייעתא-דשמיא מיוחדת מלווה את המתכננים ורבים מצטרפים לתהילים של ר' אלכסנדר. "למעשה", אומר ר' אלכסנדר, "אני אומר תהילים תמיד. לפני השיגור, אחרי השיגור, אפילו בעת הניסויים והאימונים. פעם היה אחד העובדים בצוותים גוי. הוא אמר לי שהדבר שהכי נחרט בזיכרונו מעבודתו עימנו זו העובדה שאמרנו תהילים כל פעם לפני השיגור". כלא ועלייה ר' אלכסנדר פרידמן הוא חב"דניק, יליד לנינגרד, בן למשפחה חב"דניקית ותיקה. אביו, ר' שניאור זלמן פרידמן ז"ל, היה חסיד חב"ד שלמד בישיבת 'תומכי תמימים' ברעציע וגדל באווירה חסידית שורשית תחת השלטון הקומוניסטי. המשפחה סבלה רדיפות קשות מסוכני השלטון שלא אפשרו להם לקיים מצוות. "כשנולדתי, אבי לא שהה עימנו בלנינגרד. מיד עם לידתי, בשנת תש"י, נעצר אבי יחד עם חבורה גדולה של יהודים בהאשמה שגייסנו כסף לצורך עידוד עלייה לארץ-ישראל. אבי היה במעצר ובחקירות ואז הגיע אלינו מברק, שהוא כביכול שלח, בו הוא מצווה לאימי לא לערוך לי ברית מילה. אבל אימי הבינה שאחת מהשתיים או שהוא לא שלח את המברק או שהכריחו אותו לכתוב את הדברים. והיא כמובן ערכה לי ברית מילה כדת וכדין, במחתרת". אביו הושם, בסופו של דבר, במאסר לתקופה ממושכת של שבע שנים ור' אלכסנדר לא זכה לראותו הרבה בילדותו. סבו, ר' אברהם חצרנוב, גידל אותו וחינך אותו ליהדות. "עד היום אני זוכר איך היה מעיר אותי כל בוקר עם קריאת פרקי תהילים. הייתי מתעורר ומקשיב לו אומר אותם בהתלהבות רבה". אביו השתחרר. מאוחר יותר, בשנת תשכ"ז, הגישו הוא ובני המשפחה בקשה לעלות לישראל. הבקשה נדחתה, אך למרבה הפליאה לא הוטרדו בני המשפחה על-ידי השלטונות, למרות הבקשה. "בדרך-כלל, מי שהגיש בקשות לעלייה לארץ-ישראל היו מפטרים אותו ויורדים לחייו. למזלנו המעביד של אבי היה יהודי. הוא ידע שהוא הגיש בקשות לעלייה לארץ-ישראל ולמרות ניסיונות מלמעלה לפטרו, הלה סיכן עצמו והמשיך להחזיק אותו". לאחר חצי שנה של הפסקה, כפי שנדרש לפי החוק הסובייטי, הגישו הוריו בקשה שנייה לעלות לארץ-ישראל. גם בקשה זו נדחתה. שוב המתינו ושוב הגישו. כך במשך ארבע וחצי שנים. עד שהבקשה האחרונה אושרה סוף-סוף. "בדיוק באותה תקופה היה הניסיון המפורסם של יוסף מנדלוביץ וחבורתו לחטוף מטוס ולברוח לארץ-ישראל. יהודים פחדו אז להתקרב למשרדי ההגירה הסובייטיים 'אוביר'. ודאי לא להגיש בקשה. ודווקא אז קיבלנו טלפון מ'אוביר' שהודיע לנו שכדאי להגיש בקשה נוספת, ואם תוגש - היא תאושר". בחודש תשרי שנת תשל"א קיבלה משפחת פרידמן, בשעה טובה, אישור לעלות לארץ-ישראל, אליה התגעגעו כל-כך הרבה שנים. אלכסנדר למד מספר חודשים באולפן, כדי להשלים את לימודי העברית שלו והשלים גם לימודים במתמטיקה שימושית שהיא תחום התמחותו. הוא קיבל תואר בתחום ופנה לשרת בצבא. "הגעתי לבקו"ם וביקשתי להתקבל למחלקה שעוסקת בתחום שקרוב לתחום התמחותי. מחקר ופיתוח או דבר דומה. באמת שיבצו אותי ביחידה מסווגת של חיל האוויר, שעסקה בחקר ביצועים ובפיתוח טכנולוגי. אבל, יומיים אחר-כך הודיעו לי שהם 'מצטערים. יש הנחיות חדשות לפיהם אין להעסיק ביחידה עולים חדשים'. מאוד כאבה לי העובדה הזו". לא שוכח את העיקר באותם ימים נחשף בישראל מרגל סובייטי, שהגיע בכיסוי של עולה חדש. החשיפה עוררה פאניקה במערכת הביטחון. הצבא ניסה לפצות את אלכסנדר והציע לו לבחור כל יחידה אחרת. אלכסנדר בחר בחיל הים. "שמעתי שגם שם מנסים להקים יחידת חקר ביצועים וקיוויתי להתקבל אליה". ליחידה הזו לא הגיעו עדיין זרועות הביורוקרטיה וההוראה שלא לשבץ עולים חדשים, ואלכסנדר השתלב ביחידה בהצלחה רבה. לאחר שנה וחצי ביחידה הוא מונה לראש מדור חקר ביצועים בחיל הים. "במהלך עבודתי גם יצרתי קשר עם חברים עמיתים, מאותה יחידה בחיל האוויר ממנה סולקתי ועבדנו יחד באופן הדדי. כך סגרתי מעגל". אלכסנדר הצליח מאוד בתפקידו והגיע לדרגת סרן. אך למרות עיסוקו התובעני והאחראי, לא שכח אלכסנדר לעולם את העיקר. הוא המשיך לשקוד על לימודי קודש וחסידות. אלכסנדר גם הצליח להשריש ביחידה יתר הקפדה בנושאי קדושה ויהדות: "דאגתי הרבה שיהיה אוכל כשר כמו שצריך, תפילות כתיקונן ועוד דברים. למשל, פעם אחת בדקתי מזוזות אצלי ביחידה וגיליתי שהן כולן אכולות עד האחרונה שבהן. מאוד הזדעזעתי והחלפתי את המזוזות. מיד אחר-כך פעלתי שיחליפו את המזוזות בעוד מקומות בחיל. ביניהן גם בבסיס חיל הים בחיפה. באמצע המבצע תפס אותי רב צבאי, שבמקום לעודד אותי הזהיר אותי שאני עובר על פקודות צבאיות האוסרות פתיחת בתי מזוזה. התנצלתי יפה והמשכתי בשקט להחליף את המזוזות". ר' אלכסנדר המשיך לשרת בצבא הקבע ולאחר ארבע שנים השתחרר ופנה לתעשייה האווירית, שם הוא עובד קרוב ל-20 שנה. הוא השתלב בחברת הבת מב"ת, שהיא מפעל חטיבת האלקטרוניקה בתעשייה האווירית. החברה עוסקת, בין השאר, גם בפיתוח צבאי וייצרה רכיבים מסווגים למערכות נשק מתוחכמות ולטילי 'גבריאל' ו'ברק'. בתחילה הועסק אלכסנדר בתחומים הנוגעים לחקר ביצועים. בשנת תשמ"ב, עם ההתקדמות הטכנולוגית, עלה הצורך הישראלי לשגר לוויין צבאי לחלל. לוויין צבאי מתקדם היה אתגר טכנולוגי שרק מדינות מעטות, היו מוכנות להתמודד איתו. התכנית דרשה גיוס מאמצים מקבילים במחקר ופיתוח, בנית התשתיות, הכשרת מהנדסים וטכנאים ולאחר-מכן בתכנון, בנייה, ניסויים ולבסוף בשיגור עצמאי של הלוויינים. המשימה הוטלה על התעשייה האווירית שהעבירה אותה לחברת מב"ת. היא בתורה גיבשה קבוצה קטנה שהחלה לרכז את הפרויקט. "היינו צוות של עשרה איש", נזכר אלכסנדר. "אני צורפתי אליה גם כן והצוות הפך במהרה למנהלת הפרויקט". תעודת הוקרה "התחום היה חדש לכולנו", מספר אלכסנדר. "היינו צריכים ללמוד את הנושא מתחילתו. הנסיבות הביטחוניות שהיו באותו הזמן והסכנות מהמדינות שסביב לישראל הגבירו את הצורך הדחוף בלוויין עצמאי. לבד, בעשר אצבעות, פיתחנו את כל הטכנולוגיה. כשאני לעצמי התחלתי כחבר מן המניין בצוות, אבל לאט-לאט התקדמתי והייתי לראש הקבוצה. התרכזתי בעיקר במחקרים הקשורים לנושא של תנועה בחלל, מסלולים, פעולות לוויין, וכעבור שנתיים מוניתי לתפקיד ראש תחום הנדסת מערכות במינהל טכנולוגיות חלל. עד שנת תשמ"ז". אלכסנדר הוסיף עוד ועוד עובדים לצוות. במהלך תקופה זו הצליח לפתח ולשגר בהצלחה את מערכות הלוויינים המתוחכמות 'אופק 1' ו'אופק 2'. 'אופק1' - לוויין במשקל של 156 ק"ג בלבד שוגר בעצם כניסוי בלבד, על-ידי משגר 'שביט' ישראלי. הלוויין שהה בחלל 118 יום. הניסוי הצליח מעבר למשוער לכל מרכיביו - השיגור, המעקב וניטור המכשור שבלווין על-ידי תחנת הבקרה. כתוצאה מהצלחה זו, שוגר גם 'אופק 2'. ללוויין הזה היה בידוד תרמי חדיש והגנה מקרינה קוסמית משופרים, מחשב, גיירוסקופים ומגנטומטרים משופרים וכן תקשורת דו-כיוונית, שאפשרו בדיקת השליטה בלוויין. הלוויין תפקד בצורה מושלמת, עד ששוגר מחליפו 'אופק 3' - מהמשוכללים ביותר בעולם. לוויין זה עדיין פעיל בחלל עד היום. בשל ההישג זכה אלכסנדר לתעודת הוקרה ממשלתית. באותו הזמן כבר החל ר' אלכסנדר לעבוד על תוכניות לפיתוח לוויין תקשורת שכונה 'עמוס'."למה 'עמוס'? השם 'עמוס' הופיע בהתחלה בחוברת שהפקתי בנושא באנגלית (AMOSׁכראשי תיבות של המשפט האנגלי: 'לווין תקשורת חכם'), אבל למעשה השם הוצע על-ידי ראש המינהל ד"ר ברלב, שהתקרב ליהדות וחיפש שם יהודי תנ"כי. "בהתחלה עסקנו בבדיקות ותכניות, וניסינו לעבוד בשיתוף פעולה עם חברה אמריקנית. נסעתי לתקופה לארצות-הברית ובחנוכה, אני זוכר, הגענו אני וראש הפרויקט למלון. עשיתי שם דבר ראשון הדלקת נר-חנוכה פומבית. מאורע שהרבה זוכרים אותו עד היום. "לאחר שנה-שנתיים, הגענו למסקנה שעם האמריקנים לא נצליח להגיע לתוצאות. הם התייחסו אלינו כמו אל פרימיטיביים נחשלים שלא מבינים כלום, התנהגו בהתנשאות ולא הסכימו להעביר מידע כי, לטענתם, מסירת המידע נתונה למגבלות יצוא. הגענו למסקנה שעדיף לעבוד עם החברה האמריקנית 'דסה' והחברה הצרפתית 'אלקטאל', שידועה היום כיצרנית גדולה של מודמי תקשורת". הצוות חזר מארצות-הברית באכזבת-מה. הרבה זמן בוזבז לריק. רק בשנת תש"נ החל הפרויקט לצאת לדרך. תפקידו של אלכסנדר בפרויקט היה מנהל הנדסת המערכת ואחריות על הצד הטכני של הפרויקט - תכנון הלוויין, מערכות ההפעלה, הכנתו לשיגור וכולי. לצוות גויסו עובדים מצטיינים. אחוז הדתיים בהם כבר אז היה גבוה מאוד. "היינו קבוצה מגובשת. קיימנו שיעורי תורה ובלילה של שיגור 'עמוס 1' עשינו מניין ערבית לפני השיגור". האם הלימודים שלך, לימודי החלל, סייעו לך להבין טוב יותר גם סוגיות תורניות. כגון הלכות קידוש החודש, הלכות הקשורות לשקיעה וזריחה, וכדומה? להיפך. ממש להיפך. כשהתחלתי ללמוד את הנושא, בדיוק למדתי באותה תקופה את הרמב"ם בהלכות קידוש החודש. נדהמתי לראות שחלק מהמושגים החדשים שלמדתי, שהם פרי המדע המעודכן, היו ידועים לרמב"ם. מושגים כמו תנועה יחסית, תנועה ממוצעת ותנועה מוחלטת, היו ידועים לו. הרמב"ם דווקא עזר לי להבין יותר את המושגים על החלל". אבל הרי בכל אופן לרמב"ם היה מידע שהתבסס על המדע של התקופה. היקום שלו היה זה של תלמי. היום יודעים שזה מוטעה. "כן. יש דברים שצריכים להבין אצלו. אבל, יש חלקים מדהימים. בדקתי משוואות שונות שהרמב"ם כתב וגיליתי בהן דיוק מתמטי מדהים. הראיתי את זה לחברים כאן. למדנו את זה יחד והם נדהמו לא פחות ממני על שלמרות הפער בן מאות השנים בינינו - הרמב"ם דייק". האם זה הוביל אותך ללמוד את הנושאים הללו של דת ומדע ביתר עומק? "כן. זה הוביל אותי להתעמק בנושאי אמונה ומדע, בעיקר בכתבי הרבי זצ"ל שכתב על כך הרבה. גיליתי שדווקא מדענים העוסקים במדע הטהור והאמיתי מגלים פחות התנגדות להשקפות התורה. הרבה פחות מאנשים שאינם מכירים את המדע באמת". חתימה על פסיקת הרב ומה עם שבת? הצלחתם לתכנן ולשגר לוויין ללא בעיות, וללא חילולי שבת? "זו באמת נקודה חשובה. מתוך העבודה עם הלוויין 'אופק' ידעתי שיש סכנה שפיתוח ניסוי ושיגור הלוויין עלול להיות כרוך בחילולי שבת. עם התחלת התכנון של 'עמוס' העליתי את אחת הבעיות - והיא שאחרי שיגור הלוויין יש צורך שתחנת הקרקע תורה על שיגור שלוש 'יריות הפעלה', יריות הגורמות ללוויין להגיע ולהיכנס למסלול המדויק. בנסיבות מסוימות ייתכן בהחלט שאחת היריות הללו תיאלץ להיות בשבת ולגרום לחילולי שבת. "ראש הפרויקט הציע שבמקרה כזה אנשים לא דתיים יעשו זאת. אבל, זה לא ממש פתרון. לכן רתמתי למשימה עוד בחור דתי בשם יגאל בנעט, שאחראי על תכנון המסלול הלווייני, וביחד הכנו תוכנית מדויקת, הנוגעת לתיקוני המסלול של הלוויין, תוכנית שתמנע חילולי שבת. אם אתה לא מוכן, אתה יכול לשגר לוויין לחלל, ופתאום אתה צריך לבצע תיקונים מידיים ללא יכולת תמרון. אנחנו יצאנו מתוך הנחה שנשגר ביום ראשון את הלוויין ובנינו תוכנית לכל מקרה של תקלה המאפשרת לתמרן כך, שלעולם לא נצטרך לעשות זאת בשבת". האם יש עוד בעיות הכרוכות בחילול שבת? "בעיה אחת, שהיא בעיית השיגור, היה ברור שלא תתבצע בשבת. גם לא בערב שבת. וזאת בכל מחיר. הנה, בקשר ל'עמוס 2' עברנו מחברה צרפתית לחברה רוסית והיינו בלחץ גדול של זמן. הרוסים רצו להציע את יום השבת כיום השיגור. אבל התנינו על ההתחלה שזה לא בא בחשבון. לא שבת ולא זמן קרוב מידי לשבת, כדי שלא ניאלץ חס ושלום לחלל את השבת". בזמנו, כששיגרתם את 'עמוס1', שמעתי שזה 'לווין שומר שבת'. מה המשמעות של העניין הזה, זה לא נע בשבת? זה יכול שלא לנוע בכלל? אלכס פורץ בצחוק גדול ומסביר: "בזמנו שוחחתי עם עיתונאי והוא לא ממש הבין את דברי. הוא הלך ופרסם שהלוויין לא נע ולא שט בשבת. נו. זה נוגד את חוקי הפיזיקה. כוח המשיכה מחייב אותו לנוע ואי-אפשר בכלל להפסיק את התנועה אחרי שהוצב במסלול. אפשר רק לשנות מסלול ולתמרן. אי-אפשר להפסיק. אבל, הוא לא ממש הבין ופרסם את זה. אחרי חודש אני מקבל טלפון מחברה גרמנית העוסקת בפיתוח לוויינים. על הקו היה אחד מבכירי המפעל. הוא שמע שיש לנו פטנט שיכול לגרום ללוויין להפסיק לנוע במסלול. הוא שאל אותי איך אנחנו עושים את זה. הם גם מעוניינים לצורכיהם בפיתוח דומה. אמרתי לו שאני מצטער, אבל זה סוד מסחרי וצבאי. הוא הציע כסף ומה לא. אבל לא יכולתי לגלות לו. אני חושב שהם עדיין מחפשים את הפטנט והגיע הזמן לגלות שאין פטנט כזה..." אז למה התכוונת? "הכוונה אחרת לגמרי. יש בעיה מהותית והיא הפעלת הלוויין מתחנת הקרקע. הלוויין דורש הוראות כמעט רציפות מתחנת הקרקע, כולל בשבת, בעיקר בשלבי ההפעלה הראשוניים. האמת שאני התלבטתי בגלל זה אם להיכנס לנושא הזה בכלל, כי חששתי לקחת אחריות על כל חילולי השבת שזה יכול לגרום. אבל נעזרתי כאן בחברים הדתיים הרבים שיש בצוות וכל אחד ניסה לתרום את חלקו, כדי לצמצם את חילולי השבת. "לפני השיגור של 'עמוס 1' ידענו שנהיה בבעיה גדולה, כי השיגור יצא סמוך לחג הפסח והשבועות וחששנו במיוחד מההפעלה המיידית של הלוויין. יצרתי קשר עם הרב לוי יצחק הלפרין מ'המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה' והבאתי אותו לביקור במעבדות של מב"ת. כדי למנוע בעיות, החתמתי את העובדים הדתיים שכולם מקבלים עליהם את הפסיקה של הרב הלפרין. זה היה קידוש ה' גדול שכולם ראו שרב גדול בישראל יכול להבין היטב את המילה הטכנולוגית האחרונה. הרב הלפרין ניסה למצוא היתר להפעלת הלוויין בשבת. הוא התעניין בעיקר בשאלות אם יש עניין של פיקוח-נפש בהפעלת הלוויין, ואם יש לזה השתמעויות לבתי חולים וכדומה. בסוף הוא קבע שאפשר להתיר הפעלה, רק באמצעות כל מיני דרכים עקיפות ובמקרים מיוחדים, וגם זאת רק באמצעות מקלדת מחשב, המופעלת באמצעות גרמא או על-ידי גוי". המקלדת פותחה? "לצערי עברתי אירוע לב באותה התקופה והמקלדת לא פותחה עדיין". איך הסתדרתם אם כן? "לכן היה לנו חשוב שיום השיגור יהיה מיד עם צאת השבת, כדי לאפשר לנו לטפל בכל הבעיות האפשריות, עוד לפני שקרבה השבת הבאה. הבעיה הייתה שהחברה הצרפתית שהייתה אחראית על שיגור 'עמוס 1' קבעה תאריך מאוחר ובעייתי. פניתי לראש הפרויקט, מר רוזנפלד, שישוחח איתם על הנושא. הוא די התלבט. כי הזמן היה די נתון לשליטתם. בסוף התברר שהם דחו את השיגור בגלל איזה חג נוצרי. אז הוא אמר: אם להם מותר לשנות יום בגלל החגים שלהם, גם לנו מותר. אבל בשיגור של 'עמוס 2' כבר היינו מוכנים ומלכתחילה כולם ידעו שהשבת עומדת במקום הראשון". הסוד של הלווין הלילה עדיין בעיצומו ור' אלכסנדר והצוות ממתינים בתפילה לקבל מידע מהלוויין. הרגעים הללו הם הגורליים ביותר. אין מידע מהלוויין. הוא טס במהירות של אלפי קמ"ש, נתון ללחצים פיזיקאליים אדירים. ארבעת שלבי הטיל הלכו וניתקו והלוויין מתקרב על המסלול. לקראת הבוקר הלוויין נורה אל החלל. הקאזחים סיימו את העבודה בהצלחה. עכשיו הלוויין כולו נתון לרשותו של ר' אלכסנדר. לאחר המתנה מורטת עצבים, בשש בבוקר, מצליחה התחנה ביהוד לקלוט תשדורת מהלוויין וליצור עימו תקשורת. הלוויין נכנס במדויק למסלול שתוכנן לו. זהו מסלול מעבר. תחנת הקרקע מורה ללוויין לפרוש את אנטנת התקשורת ואת הפאנלים הסולאריים. והלוויין מבצע את הפקודות. זהו רגע של שמחה גדולה. הלוויין פעיל. אנשים מתחבקים וצוהלים. "הלוויין עדיין לא הגיע ליעדו הסופי. ייקח עוד זמן-מה. הלווין מכוון לכדור הארץ כל הזמן והוא משייט למסלול הזה. הוא יתחיל במסלול גלישה בקצב של מעלה אחת ביום ורק אחרי 12 יום יגיע למקומו הסופי. אז נתחיל שלב של בדיקות במסלול, שבו נבדוק את המערכות שלו רק אז נוכל סופית להפעיל את הלוויין". ובינתיים? "תהילים כבר אמרנו. תהילים ועוד תהילים זה הסוד של הלוויין הזה". מה זה לוויין תקשורת? עד לפני שנים לא מעטות התקשורת למרחקים גדולים התבססה בעיקר על כבלים. כדי לנהל שיחה מירושלים לניו-יורק , למשל, עברה השיחה בכבל טרנס-אטלנטי בן אלפי קילומטרים. אבל, כיום העולם עובר בקצב מהיר לשימוש בטכנולוגיה שעד היום הייתה בעיקר לצורך שימושים צבאיים. כעת משתמשים להעברת נתונים בלוויני תקשורת החגים בחלל, במסלול מסביב לכדור הארץ. לווייני תקשורת, המשמשים להעברת שידורי מדיה, טלפוניה ונתונים, מוצבים ופועלים במסלול הגיאוסינכרוני GEOSYNCHRONOUS ORBIT (GEO -). מסלול זה הוא מסלול מעגלי סביב כדור הארץ במישור קו המשווה, והוא מרוחק כ-36,000 ק"מ מפני הארץ. התכונה העיקרית של ה-GEO היא שכל נקודה עליו משלימה הקפה כל 24 שעות, ממש כמו כל נקודה על פני כדור הארץ, ולכן הנקודה על המסלול נראית כ'עומדת' כלפי נקודה על פני הארץ. תכונה זו מאפשרת להעביר שירותי תקשורת לאזורים מוגדרים על פני הארץ. כך משודר האות מתוך תחנת שידור בכדור הארץ. הוא נקלט בלוויין ומשוגר חזרה לנקודת הקליטה. לאור העובדה כי קיים רק מסלול גיאוסינכרוני אחד בלבד הסובב את כדור הארץ, הוא מנוהל על-ידי ארגון התקשורת הבינלאומי ITU)), אשר יוצר מסגרת לביצוע תהליכי תיאום תדרי הלוויינים בין רשתות לווייניות שונות, במטרה למנוע הפרעות הדדיות. כל מערכת תקשורת לוויינית GEO מורכבת משלושה מקטעים עיקריים: מקטע חלל: הלוויין (או הלוויינים) הנעים ב-GEO ומפעילים את התקשורת לצורך אספקת שירותי התקשורת. מקטע קרקעי: מרכז בקרה קרקעי המפעיל את הלוויין, או הלוויינים, במהלך תקופת חייהם במסלול. מקטעי המשתמשים: רשתות ספקי שירותי התקשורת הלוויינים המפעילים את רשתות התקשורת לשימוש לקוחותיהם. הרשת הלוויינית, המוגדרת על-ידי הלוויין המופעל ב-GEO ומקטע המשתמשים הקרקעי, היא זו המאפשרת אספקת שירותי תקשורת. הרשת כוללת שלשה אלמנטים עיקריים: - תחנת 'הערוץ העולה' ללוויין, כגון תחנת שידור הלוויינית באמצעותה שודרו שיעורי התורה של מרן הגר"ע יוסף. התחנה משדרת את האותות ללוויין. תחנות אלו ממוקמות בשטחי השירות שיוצר הלוויין. - הלוויין עצמו, הנמצא במסלול ה-GEO, והקולט את האותות העולים באמצעות מסעד התקשורת שלו, המורכב מאנטנת קליטה, מערכת עיבוד ואנטנת שידור. האותות הנקלטים מוגברים על-ידי מערכת העיבוד משנים את התדר, מוגברים, ומשודרים חזרה לפני הארץ באמצעות אנטנת השידור של הלוויין, לאזורי השירות המוגדרים. - תחנת הקליטה או תחנת 'הערוץ היורד', הממוקמות בשטחי השירות של הלוויין, קולטת את האותות המשודרים מהלוויין, מפענחת אותם ומציגה אותם לפני זה שקולט את התקשורת. שימוש מתרחב נוסף ללוויין היא תקשורת הנתונים, המבוצעת באמצעות רשתות קטנות, המאפשרות לקשר בין סניפים של אותו עסק (לדוגמה: סניפים של בנק, מרכולים של רשת מסוימת, בתי מרקחת וכדומה). המערכת בנויה מתחנה מרכזת המקשרת בין הלוויין לבין תחנות הקצה של המערכת. באמצעות הרשת ניתן לקשור בין כל שתי תחנות קצה ישירות או דרך מרכזיה. טכנולוגיה זו נמצאת כבר בשימוש בכמה חברות מוניות ידועות בירושלים. חמישה לוויינים ישראליים 'עמוס 2' הוא הלויין החמישי הישראלי ששוגר לחלל. הוא מצטרף ללוויין ה'טכניון' המשמש לצורכי מחקר; 'אופק 5' - המשמש למעקב, מודיעין וצרכים ביטחוניים; 'ארוס' - לוויין אזרחי מסחרי; 'עמוס 1' - לוויין מסחרי ראשון של התעשייה האווירית; ועכשיו 'עמוס 2' שהוא גירסה מתקדמת של 'עמוס 1' ואשר יחליף אותו בעוד מספר שנים. הלוויינים הביטחוניים משוגרים מטעמי בטחון, רק משדה פלמחים בישראל. לוויין 'עמוס', בהיותו מסחרי, ניתן לשיגור גם בחו"ל. איך משגרים? ה'סויוז' הוא טיל בן ארבעה שלבים, המונע בדלק נוזלי. שלושת השלבים הראשונים מאיצים את המשגר למהירות של 8 ק"מ לשנייה, כדי להתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ ולצאת מהאטמוספירה. השלבים הראשונים מתנתקים בהדרגה, ו'זורקים' את הלוויין לחלל, למסלול מעבר נמוך מסביב לכדור הארץ, בגובה של כ-200 ק"מ. אז נכנס לפעולה השלב הרביעי של המשגר, שמעלה את הלוויין בתוך 8-7 שעות למסלול בגובה של כ-36 אלף ק"מ. בנקודה זו מתנתק גם השלב הרביעי, והלוויין מפעיל את המנוע העצמאי שלו. במשך חמישה ימים משייט הלוויין בעזרת המנוע העצמאי. תהליך העצירה של הלוויין מתבצע באמצעות מנוע נוסף, ש'יורה' אותו לנקודה הסופית. ברגע שימוקם 'עמוס 2' בנקודה שנקבעה לו בחלל, יפרוס הלוויין את האנטנות ואת המשטחים הסולריים, באמצעותם הוא מקבל אנרגיה להפעלת מערכות החשמל. תחנות מעקב בישראל, בריטניה, ארצות-הברית ואוסטרליה יעקבו אחר מהלכו של הלוויין הישראלי. לאחר שיתמלאו הסוללות של תת-המערכות החשמליות של הלוויין, יתחיל 'עמוס 2' לקבל פקודות מתחנת הקרקע ב'מב"ת'. בשלב זה תתחיל בדיקת המערכות שעל הלוויין, שתימשך כחודש. מבט למב"ת מינהל טכנולוגיות חלל של מפעל מב"ת, המפתח את הלווין עמוס, היא חברת בת של התעשייה האווירית ונבחרה על-ידי סוכנות החלל הישראלית להיות קבלן ראשי לתוכניות החלל של ישראל. מינהל זה כולל את כל היכולות ההנדסיות הדרושות לפיתוח לוויינים ולבנייתם, עד לאינטגרציה מלאה וביצוע בדיקות. בנוסף, המינהל מספק יכולות מבצעיות, כולל תחנות מעקב, שליטה ובקרה וכן תחנות קרקע רב-לוויניות לקליטה מרחוק. עד כה, כל הלווינים שישראל ייצרה, למעט לוויין הטכניון, פותחו ויוצרו במב"ת. המתחם של מפעל מבת ייחודי בכך שמרכז הניסויים והאינטגרציה של הלוויינים, תחנת הקליטה הקרקעית ומרכז השליטה והבקרה נמצאים כולם במקום אחד. תחנת הקליטה הקרקעית של סוכנות החלל הישראלית תוכננה , נבנתה ומתופעלת על-ידי מפעל מב"ת של התעשייה האווירית, עבור תוכנית החלל של ישראל. התחנה ממוקמת בחצר מפעל מב"ת ביהוד וראשי הצלחות הגדולות מציצות מתוך הגדרות הגבוהות של המפעל.