מערכת COL
|
יום כ"ב כסלו ה׳תשס״ד
17.12.2003
תמונת היום
הם הגיעו גם בשנות הכ"פים. תלמידי הישיבות התיכוניות בארץ הגיעו השבוע לכפר-חב"ד לחגוג את חג הגאולה י"ט בכסלו בהתוועדות חסידית עם ה'חוזר' של הרבי, הרב יואל כהן. בתמונה: התלמידים משתתפים בהתוועדות י"ט כסלו שהתקיימה בשנות הכ"פים.
בעיתון 'הצופה' הובא היום את סיפורו של ר' איתן אחיטוב, יוצא היהדות הדתית-לאומית, שהפך חב"דניק בהתבגרותו, ומתגורר עם רעייתו ובנו בבית-אל. "דווקא משום שתורת חב"ד היא תורה לא עממית, מטבע הדברים שהיא מתאימה לבחורי ישיבות, שממילא הם שקועים ורגילים בלימוד. הם מסוגלים להתמודד עם התורה הלא קלה הזאת", הוא אמר.
בתמונה משמאל: הרב צבי גרינוולד, ר' זושא וילימובסקי, ר' ישראל לייבוב, הרב יוסף הרטמן (מנחה) ר' איצ'קה גנזבורג, עומד ומדבר בפלאפון.. מני וולף * תודת מערכת CO
להלן הכתבה המלאה שהתפרסמה בעיתון "הצופה" במדור "רשימות ירושלמיות" מאת הגב' יפה גולדשטיין:
"התופעה של 'התחסדות', במובן של התפשטות הנטייה החסידית בציבור הדתי-לאומי, מקבלת חיזוקים. במוצ"ש האחרון, ערב י"ט כסלו, הוא יום שחרורו מהכלא של הרבי של חב"ד, הרב שניאור זלמן מלאדי, מחבר ספר התניא, שהפך מאז ליום חג של החבדניקים, התקיימה לראשונה בירושלים התוועדות חסידית של בחורי ישיבות 'הסדר', בצוותא עם חסידי חב"ד, כולל וודקה וניגונים.
מוקד הערב היו דברי תורה מפיו של החבדני"ק ר' יואל כהן, שכינויו הוא "החוזר", זה שהיה יושב בהתוועדויות של הרבי מלובאביץ', שנמשכו שבע-שמונה שעות, ואחר-כך היה מתעד בכתב כמעט מילה במילה מדברי התורה שנאמרו על-ידי הרב בימי שבת וחגים. ייחודו של ר' יואל לא רק בזכרונו הפנומנלי ובצמידותו לדברי רבו מבלי לשנות כיד מחשבתו העצמאית, אלא גם ביכולת ההסבר והפישוט של רעיונות עמוקים ביותר.
דוגמא מעניינת מאוד ניתנה בהתוועדות הזאת, שבה שילב רעיונות של תורה קוסמית עם פרשות השבוע של חודש כסלו ועם ענייני חנוכה. אחד מהאנשים שמיטיבים להכיר את תורת חב"ד העיד, כי נפלה עליו 'חלישות' מיוחדת בנוכחותו של ר' יואל, שנבעה לאו דווקא מחידושים שלא הכיר, אלא בעיקר מעוצמת התחושה שמקרין ר' יואל של מסורת שעוברת ישירות מרב לתלמיד וממנו אל הקהל.
ר' יואל הגיע לישראל מניו יורק לבקשת מי שהגה את הרעיון של קירוב בחורי הישיבות הדתיות-לאומיות לתורת החסידות. משה שילת, בנו של הרב שילת ממעלה אדומים, ש'נתפס' לחסידות חב"ד כבר בהיותו ילד, מנסה מזה זמן להפיץ את לימודי חב"ד. מספרים, כי עוד טרם מלאו לו בר מצווה ייסד מפעל שיעורי תורה לילדים במרתף ביתו.
מדובר במגמה של צעירי חב"ד, שיוצאת מהמיגזר החבדי ששולל את תנועת המשיחיזם החבדי. באותה שעה שהתקיימה ההתוועדות המדוברת בהיכלי השמחה בירושלים, שודרה ברדיו מורשת התוועדות חבדית אחרת, שהייתה רצופה בסיסמא המתלהבת "יחי אדוננו ורבנו המשיח", אותה לא תימצא אצל שילת הצעיר וחבריו. הם ומרבית גדולי רבני חב"ד היום מתנערים מהמשיחיזם הזה, שלדעתם גורם נזק לחסידות ומרתיע אנשים במקום לפתוח את הלבבות אל התורה. אם להפיץ חסידות למה דווקא תורת חב"ד, שהיא תורה עיונית ושכלית מאוד, גבוהה ולא מאוד נגישה, זאת בשעה שיש תורות חסידיות שהן פופולריות ממילא, כמו ברסלב?
איתן אחיטוב, אף הוא יוצא היהדות הדתית-לאומית, שהפך חבדניק בהתבגרותו, ומתגורר עם רעייתו ובנו בבית אל, מסייע לשילת במשימה הזאת. אחיטוב מסביר: "דווקא משום שתורת חב"ד היא תורה לא עממית, מטבע הדברים שהיא מתאימה לבחורי ישיבות, שממילא הם שקועים ורגילים בלימוד. הם מסוגלים להתמודד עם התורה הלא קלה הזאת".
בשנה שעברה קיימו שילת ואנשיו סדרות של לימודים חסידיים ב-15 ישיבות הסדר. ב' בתמוז, יום פטירת הרבי מלובאביץ', התקיים כינוס חסידי בתיכון "חורב" בירושלים עם הרב מרדכי אלון, שיצר קשר עם שילת וביקש להשתתף בהתוועדות הזאת. הרב אלון, שמגלה עניין בתורות חסידיות שונות, ומעביר זאת לתלמידיו, נסע לאחרונה לחצרו של הרבי מלובאביץ' ללמוד שם עם ר' יואל.
המגמה החסידית אינה ממש חדשה בציבור שלנו, אם כי הייתה מוסווית למדי. היום , כשיש ישיבות חסידיות באופיין, כמו בתקוע ובכפר עציון, בנשיאות הרב עדין שטיינזלץ, בעצמו חסיד חב"ד, הישיבה ברמת גן ואחרות, יש חיבור גדול בין תורת ארץ ישראל מבית מדרשו של הרב קוק, ממנה צמחו ישיבות ההסדר הראשונות, לתורת החסידות. וזה לא מתמצה רק בצורה עיונית, אלא מגלה פניו בנהגים חסידיים שונים, עיין ערך טבילות במעיינות ובמקוואות טבעיים מדי יום, התוועדויות, דגש על שמחה ומוזיקה וכדומה, כשהדגש של חב"ד הוא של כובד ראש עיוני שכלי.
גם אחיטוב יודע שמטרת ראשי הישיבות כמו הרב שפירא והרב אלון אינה להעביר את תלמידיהם הסבה לחבדניקיות, אלא להכניסם לענייני פנימיות התורה. אין בידי תמונה רחבה עד כמה העניין גורף, אבל אין ספק שיש כאן תופעה מעניינת ואולי משמעותית יותר משזה נראה לעין.
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
מני וולף לא מדבר בפלפון
כ"ב כסלו ה׳תשס״ד
כי אז בשנות הכפי"ם פשוט לא היה פלפונים. הוא אולי מדבר במכשיר קשר, או סתם מגרד לו בצד...
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
אתר שמכבד את שם ליובאוויטש
כ"ב כסלו ה׳תשס״ד
כל הכבוד, בבקשה אם מישהו יכול לזהות שאר המשתתפים, גם אם מישהו יכול לתת קצת רקע מתי ואיך זה התחיל (אני חושב שזה ע"י או בעזרת הרב נריה ז"ל ראש ישיבת כפר הרואה) אבל באיזה וכו'
..................................................................
מערכת - COL
נראים עוד: ר' יוסף פינסון, זרח ? ר' חיים ריבקין ע"ה
..................................................................
מערכת - COL
נראים עוד: ר' יוסף פינסון, זרח ? ר' חיים ריבקין ע"ה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
המארגנים היו
כ"ב כסלו ה׳תשס״ד
מאגני הכנס היו הת' אברהם אייזנבך, הת' דוד דרוקמן והת' איצ'ה גורביץ.
זה היה לכאורה בשנת תשכ"ז.
בין ר' צבי גרינוולד להבחל"ח ר' ישראל לבוב, יושב הת' נותק'ה אשכנזי. נראה יושב מצד ימין הרב יהושע יוגל ראש מדרשיית נועם.
זה היה לכאורה בשנת תשכ"ז.
בין ר' צבי גרינוולד להבחל"ח ר' ישראל לבוב, יושב הת' נותק'ה אשכנזי. נראה יושב מצד ימין הרב יהושע יוגל ראש מדרשיית נועם.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
הוספה
כ"ב כסלו ה׳תשס״ד
המסורת של הכנסים האלה התחילה בישיבת בני עקיבא שפירא(כיום "אור עציון") שבראשה עמד הרב חיים בנימיני (כיום שליח הרבי בברזיל), והרב נריה הביא לשם את חבר נעוריו הרב דוד חנזין שינאם שם.
לאחר שהרב בנימיני עזב את ישיבת בני עקיבא היתה הפסקה של הכנסים האלה, עד שהתמימים אייזנבך, דרוקמן וגורביץ חידשו אותה.
לאחר שהרב בנימיני עזב את ישיבת בני עקיבא היתה הפסקה של הכנסים האלה, עד שהתמימים אייזנבך, דרוקמן וגורביץ חידשו אותה.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
