מערכת COL
|
יום ו' תמוז ה׳תשס״ג
06.07.2003
הכתבה ב'הארץ' - חודש לאחר הפרסום ב-COL
האוניברסיטאות בארה"ב נותנות לסטודנטים היהודים את כל מה שהם צריכים. יש ארגוני סטודנטים יהודיים ויש התחשבות והבנה לצרכים דתיים. באוניברסיטאות באירופה המצב הרבה יותר בעייתי. אין אפשרות לקבל מזון כשר, הרצאות נערכות גם בשבתות ובחינות חשובות מתקיימות לעתים ביום כיפור.
הסטודנטים היהודיים מרגישים כאן כמיעוט שבמיעוט", כך הסביר ל"הארץ" השליח הראשי לוינה, הרב יעקב בידרמן, אחד מיוזמי הקמת בית-הספר 'לאודר' למינהל עסקים בווינה - שייפתח באוקטובר ויהיה המוסד האוניברסיטאי היהודי הראשון באירופה. כפי שדווח לפני כחודש ב-COL.
הרב יעקב בידרמן על רקע אחד המבנים של חב"ד בוינה
את הצורך בהקמת מוסד בעלות של כשמונה מיליון דולר, נועד לסייע למאמצים להשאיר את הדור הצעיר של יהדות אירופה ביבשת. לדברי בידרמן, המשמש גם כרב בקהילה היהודית של וינה, צעירים יהודים המבקשים ללמוד במוסד אקדמי יוקרתי נוסעים מחוץ ליבשת, בעיקר לארה"ב.
המודל שאותו שואפים ראשי המוסד לחקות הוא "ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק - מוסד בעל רמה אקדמית גבוהה, המשמש במקביל מרכז יהודי-דתי חשוב (שכר הלימוד, 18 אלף יורו בשנה, כבר עומד בסטנדרטים האמריקאיים הגבוהים).
בשלב הראשון, המוגדר כניסיוני, יקלוט בית הספר 60 סטודנטים בשנה. בקרן לאודר, התורמת העיקרית לפרויקט, אומרים שאם הניסיון יוכתר בהצלחה אפשר יהיה להגדיל בעתיד את מספר הסטודנטים באופן משמעותי. עד כה עסקה הקרן בחינוך ילדים מגיל הגן ועד התיכון, ופתיחתו של מוסד אקדמי מהווה מבחינתה השלמת התמונה.
תוכנית הלימודים של המוסד נפרסת על פני ארבע שנים, מתוכן חצי שנת התמחות. בסיום התוכנית יקבלו הסטודנטים תארי MA בהתמחות ניהולית-שיווקית, ובעתיד גם פיננסית. התארים מוכרים על ידי ממשלת אוסטריה והאיחוד האירופי. בנוסף להכרה האקדמית מסתמך המוסד על סיוע כספי מממשלת אוסטריה. גודל התמיכה ייקבע לפי מספר הסטודנטים, כמקובל בשאר האוניברסיטאות במדינה.
בבית הספר לא ילמדו בשבתות ובחגים, והמזון שיוגש בקפטריה יהיה כשר. תלמידים שירצו בכך יוכלו ללמוד עברית ויהדות, אך מדובר בקורסי בחירה בלבד.
הקמפוס של המוסד, הממוקם ברובע דובלינג ההיסטורי, כולל ארבעה בניינים המוקפים בפארק. המתחם כולו נרכש לפני שנים רבות על ידי קרן נתנאל רוטשילד, שהקימה במקום בית חולים קטן לטיפול בחולים הסובלים מבעיות נוירולוגיות.
אנשי קרן לאודר גילו שהקרן מעוניינת לסגור את המוסד ולמכור את המתחם לעיריית וינה. לאודר נפגש עם ראש העיר וינה, ד"ר מיכאל האופל, והגיע עמו לסיכום לפיו המתחם יוחכר לבית הספר למינהל עסקים לתקופה של 99 שנה, בדמי חכירה נמוכים. בתמורה התחייב לאודר להשקיע, עם שותפים, כשמונה מיליון דולר בשיפוץ המתחם ובהתאמתו ללימודים אוניברסיטאיים. אחד השותפים שגייס לאודר היה בנק אוסטריה, שהתחייב להשקיע כמיליון יורו בבנייה ולסייע לבוגרי המוסד במציאת עבודה.
דילמה: כיצד מקימים מוסד "יהודי" בלי להפלות על רקע דת כפי שדורש החוק. ההכרה והתמיכה הממלכתית מעמידים את בית הספר בבעיה: כיצד ליישב את אופיו ומטרותיו "היהודיות", עם החובה בחוק האוסטרי לנהוג בשוויון ללא הבדל דת. ראשי הפרויקט מתייחסים לסוגיה בזהירות. "ההגדרה 'אוניברסיטה ליהודים' אינה מקובלת עלי", אמר מנכ"ל קרן לאודר, ד"ר ג'ורג' באן.
"אני מעדיף להציג את בית הספר החדש כאוניברסיטה לכולם, אבל עם תכנים יהודיים", הוסיף. "אם יבוא מועמד לא-יהודי לראיון קבלה נשאל אותו מדוע בחר ללמוד דווקא במקום בעל אווירה יהודית", אמר הדיקאן ד"ר ברונו קולברג. "אני לא מאמין שלא-יהודים ירצו לשלוח את ילדיהם למוסד שמלמד גם עברית", הוסיף באן.
עמירם ברקת - הארץ
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
yaakov
ו' תמוז ה׳תשס״ג
atta chazak
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
ברכות להרב בידרמן
ז' תמוז ה׳תשס״ג
ישר כח על הקידוש ה' הגדול שהינך עושה בקרב כל רואיך עלה והצלח בכל מפעלותיך למען שלוחי הרבי בכל אתר ואתר
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
