מערכת COL
|
יום ט' שבט ה׳תשס״ד
01.02.2004
ידידי, ז'אק שיראק
חלק מקשריו של נשיא צרפת, ז'אק שיראק עם שלוחי חב"ד הרב הלל פבזנר ובנו הרב יוסף-יצחק פבזנר, נחשפים בכתבתו של איתמר מור, כתב העיתון "מקור ראשון" שהשתתף במשלחת כלי התקשורת הישראליים בביקור שעשו בצרפת, בארגונו של הרב פבזנר.
"שמונה חודשים לפני הבחירות לנשיאות, ואיש לא האמין שלשיראק יש סיכוי להיבחר בשנית. תבוסה מוחצת ניבאו לו הסקרים. דעת הקהל תיעבה את הנהלותו הפוליטית, אווירת חורבן שררה בארמון האליזה, והנשיא עצמו התהלך בהם עצבני ומיוסר. הוא הזמין אליו את ידידו הרב הלל פבזנר, ביניהם שוררת ידידות עמוקה. הנשיא חפן את ידיו של הרב הישיש ושאל אותו האם ייבחר בשנית".
הנשיא והרב פבזנר (צילום: איתמר מור)
באוגוסט 2001, שמונה חודשים לפני הבחירות לנשיאות בצרפת, איש לא האמין שלז'אק שיראק יש סיכוי להיבחר שנית. הסקרים ניבאו לו תבוסה מוחצת. דעת הקהל תיעבה את שרידותו ואת התנהלותו הפוליטית, והחלטתו לפזר את הפרלמנט ולהקדים את הבחירות נתפשה כטירוף מוחלט. העיתונים תיארו אותו כמי שכורה לעצמו קבר בעודו בחיים. אווירת חורבן שררה במסדרונות ארמון האליזה, ושיראק עצמו התהלך בהם עצבני ומיוסר.
באחד מאותם ימים זימן אליו שיראק את הרב הלל פבזנר, מראשי חב"ד בפאריס. ידידות עמוקה שוררת בין השניים כבר שנים ארוכות, ופבזנר בן השמונים הרגיש כי למרות הקושי הגופני הוא אינו יכול לסרב להגיע. הנשיא חפן את ידיו של הרב הישיש ושאל אותו האם הוא ייבחר שוב לנשיאות. פבזנר הישיר אליו מבט ואמר לו כי ביוני בשנה הבאה הוא (שיראק) יישב בארמון האליזה כנשיא צרפת. שלושה ימים לאחר ניצחונו בבחירות זימן שיראק שוב את הרב פבזנר כדי להודות לו אישית על ברכתו.
הרב יוסף פבזנר, בנו של הרב הלל פבזנר הזקן, רחוק מלהיות דיפלומט או פוליטיקאי. ביומיום הוא עוסק בחינוך ומנהל רשת של מוסדות חינוך יהודיים בפאריס השייכים לחסידות חב"ד. את הקשרים של המשפחה לראשי השלטון הצרפתים הוא מעולם לא הדגיש. רק לפני כשנה, במסיבת חנוכת הבית של בית ספר יהודי חדש שחנך בפאריס, ירדו פתאום כמה אסימונים לנוכחים שנדהמו מנוכחותם של אנשי ממשל ואורחים רמי מעלה, ובעיקר מהופעתה של הגב' שיראק באירוע שלכל הדעות נחשב מקומי ושולי.
הרב יוסף פבזנר הוא דור שלישי של רבנים חב"דים. סבו היה השליח הראשון של חב"ד, וכיהן כרב העיר מינסק בברית המועצות. הוא נאסר על ידי השלטונות הסובייטיים בעוון הפצת תורה בסתר, ונפטר בכלא והוא בן 46 בלבד. בנו, הרב הלל פבזנר, יצא את רוסיה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, וכמו הרבה יהודים אחרים נשאו אותו רגליו לפאריס, שהיתה אחת מתחנות המעבר ליהודים ששרדו את התופת והיו בדרכם לארה"ב, לישראל או לאוסטרליה. השתקעות בצרפת לא היתה אפילו אופציה: הזיכרונות הטריים והמרים משלטון וישי, וכן חזותה החילונית המוצהרת והלא-סובלנית של המדינה, הרחיקו ממנה את היהודים, וגם את השליחים החב"דיים שהזדמנו אליה.
הרבי מלובביץ', שהיה ער לעובדה כי בצרפת קיים ציבור יהודי חילוני גדול, הפציר בכל אחד משלוחיו שהגיע לצרפת להשתקע במקום, תוך שהוא מבטיח להם חינוך יהודי לילדים, אוכל כשר ובתי כנסת. הדברים נשמעו באותם ימים כחזון רחוק, אך בכל זאת הצליח האדמו"ר להשפיע על עשרה מחסידיו. אחד מהם היה הרב הלל פבזנר שקבע את מושבו בפאריס. ברוח חב"ד התמסר הרב פבזנר הצעיר לקהילה היהודית הפאריסאית הקטנה, כשבראש מעייניו הקמת תשתית לרשת חינוך יהודית, שהרי "החינוך", כך אמר האדמו"ר, "הוא השער לעתיד". מה שהתחיל כגן ילדים קטן הפך עם השנים לרשת חינוך ענפה הקולטת יותר מעשרת אלפים תלמידים, כשליש מכלל התלמידים הלומדים במוסדות יהודיים בכל צרפת.
מי שסלל את הדרך בפניו של הרב פבזנר היה לא אחר מאשר ז'אק שיראק. שיראק, ששימש בסוף שנות השבעים ראש עיריית פאריס, התרשם עמוקות מדמותו של הרב פבזנר. יודעי דבר מספרים שלשיראק היתה תמיד חולשה לאנשי דת. במקרה הזה מצא שיראק שיח עמוק עם הרב היהודי, וכמי שהעריך את דעתו נהג להתייעץ עמו בנושאים שונים. יש הטוענים כי היתה זו הרוח החילונית המוצהרת של צרפת שיצרה אצל שיראק כמיהה לדמות דתית כמו פבזנר.
הבן, הרב יוסף פבזנר, הוא יוזם הביקור של משלחת העיתונאים הישראלים. בעזרת מימון של כמה אנשי עסקים יהודיים מקומיים ובסיוע הקשרים שיש לו בארמון האליזה, הצליח פבזנר בחמישה ימים לגרום לצרפת ולישראל להחליף את מחול החרבות בטנגו צמוד ומצועף, לפחות כלפי חוץ. לדברי כמה מהעיתונאים, מעולם לא נשמעו בדיפלומטיה הבינלאומית הצהרות חמות כל כך מפי אנשים רבים כל כך בפרק זמן קצר כל כך.
אם עד לפני כמה שבועות עוד לא היה ברור מה יהיו הטונים שילוו את ביקורו של הנשיא משה קצב בצרפת בעוד כשבועיים, אחרי הפרויקט העיתונאי של פבזנר החששות קטנו. לטענתו, זו גם ההוכחה לכך שצרפת טובה ליהודים, הרבה יותר ממה שמציגים אותה בפועל. הסיוט הגדול שלו הוא מצב שבו יעזבו יהודי צרפת את המדינה. "זה לא שאני לא ציוני", הוא אומר. "אנחנו אוהבים את מדינת ישראל ואת היהודים שגרים שם ותומכים בהם ככל יכולתנו. אבל השליחות הגדולה שלנו היא להיות כאן ולהגדיל את אור התורה בצרפת. אין דבר מסוכן יותר מלברוח מהתמודדות. זה נכון שיש אנטישמיות. אבל עם אנטישמיות מתמודדים, מאנטישמיות לא בורחים".
ה"אני מאמין" של הרב פבזנר מסתכם בביטחון מלא בממשל הצרפתי, באמונה שהאנטישמיות נסוגה והולכת, ובהכרה המוחלטת שאין דבר מסוכן יותר כיום ליהודי צרפת מאשר לעזוב אותה. הוא אינו מכחיש שישנה אנטישמיות, ואפילו הרבה, אבל עדיין, איכשהו, מבעד למשקפיים האופטימיות של הרב פבזנר הכל נראה ורוד. ואולי אין בכך פלא, שהרי בבתי הספר היהודיים שהוא מנהל אין אנטישמיות משום שאין ילדים שאינם יהודים. ברחוב רוזייה רווי בתי הכנסת והשטיבלך עומדים חב"דניקים ומניחים תפילין לעוברים ושבים, ממש כמו בשנקין. שלטים עם מגני דוד על חנויות, מדבקות "חברון מאז ולתמיד" ו"נ נח נחמ נחמן מאומן" על חלונות הראווה של החנויות ודוכני פלאפל עמוסי קופות צדקה של ר' מאיר בעל הנס – כל אלו הם דבר שבשגרה. אחרי חצי שעה שם אתה שואל את עצמך איפה צרפת ואיפה האנטישמיות. אלא שהאידיליה הזאת מתקיימת רק בגטו הקטן של בתי הספר היהודיים ואזור ה"שטייטל". בכיכרות, במטרו ובבתי הספר הלאומיים חוקי המשחק שונים לגמרי.
אמירות שנשמעו בתוך הקהילה על ידי הרב יוסף סיטרוק, הרב הראשי לצרפת, וכן מפי שליחי הסוכנות היהודית על כך שיש לעודד את הילדים והנוער לעזוב את צרפת, הוציאו את הרב פבזנר משלוותו. "לצערי הציבור בישראל חושב שהיום צרפת ליהודים היא כמו גרמניה שנה לפני מלחמת העולם השנייה. מהתדמית שצרפת קיבלה בתקשורת הישראלית אפשר לחשוב שצדים פה יהודים ברחובות. יש צורך גדול להראות פנים אחרות של הקהילה היהודית בצרפת, שעליהם לא שומעים כל יום. צרפת היום היא המדינה המתקדמת ביותר בחקיקה נגד אנטישמיות. יש אנטישמיות, אבל זה יוצא מפרופורציות אמיתיות. כשבאים ומדברים על כך שליהודים אין עתיד בצרפת, זאת ממש עלילה. העתיד תלוי ביהודים עצמם. כל בית ספר יהודי שנפתח, חנות כשרה נוספת או כיפה של יהודי ברחוב הם התשובה האמיתית לשנאה. מי שבורח לא מתמודד".
עוד בנושא:
+ חתונה יהודית בעקבות ביקור צרפתי
+ "חב"ד הופכת את משרד החוץ ללא רלוונטי"
+ מדליית זהב לשליח חב"ד מהרפובליקה הצרפתית
+ הרב פבזנר ל'קול-ישראל': לא מוטרד מהאנטישמיות
+ "שמע ישראל בארמון האליזה"
+ נשיא צרפת: מרגיש קשר משפחתי לחב"ד
+ העיתונאים מישראל בביקור בישיבת ברינווא
+ הרב הראשי לצרפת: "אני קצת חסיד חב"ד"
+ כתב COL במשלחת התקשורת הישראלית לפריז
רגע לפני הנשיקה. הנשיא שיראק והרב יוסף-יצחק פבזנר. "מול חיוכו הנצחי אי אפשר להישאר אדיש", התבטא אחד העיתונאים במשלחת
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
תענוג לראות!
ט' שבט ה׳תשס״ד
תמונה כזאת הוא גילוי אלקות בפשטות! כל הכבוד להרב פבזר. הרבי וברכותיו ילוו אותו עד ההתגלות ממש!
קורא ומתרשם עמוקות
- יהודה גרדמאן
קורא ומתרשם עמוקות
- יהודה גרדמאן
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
נחמד מאוד
ט' שבט ה׳תשס״ד
היה שם מאוד מעניין ונחמד כמעט כל אנשי התיקשורת היו שם בלבוש גרוע מאוד
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
פלורוסנטים
ט' שבט ה׳תשס״ד
זה היה לפני כמעט 3 שבועות
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
5.
איזה אושר
ה' אדר ה׳תשס״ד
לכל החבדניקים המתרפסים !
רקדו לפני הצרפתי האנטישמי הזה , כרקוד הדוב לפני מאלפו . הסוף שיצליף בכם , כפי שמגיע לכם , מלקקי ישבני ערלים .
מישהו שסולד מאישיותכם הגלותית הנלוזה
רקדו לפני הצרפתי האנטישמי הזה , כרקוד הדוב לפני מאלפו . הסוף שיצליף בכם , כפי שמגיע לכם , מלקקי ישבני ערלים .
מישהו שסולד מאישיותכם הגלותית הנלוזה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
