מערכת COL
|
יום כ"ט טבת ה׳תשס״ד
23.01.2004
ההיבט המשפטי של פעילות בתי חב"ד (רשימה שניה)
* מי רשאי לייצג את חב"ד ומי לא * שימוש שלא כדין בשם חב"ד * כיצד לעמוד על הזכות לקבל תמיכה כספית מהרשויות * שליח עושה שליח * אחריות בית חב"ד לפרסומים מטעים * מי אחראי על בית חב"ד כאשר שני ישובים אוחדו * רשם העמותות ובית חב"ד * פעילות חב"ד במקומות ציבוריים – בית חב"ד בשדה התעופה, מבחן שהצליח *
מאת: ציבין את ציבין ושות' – משרד עורכי דין
פעילות חב"ד במקומות ציבוריים – צא"ח בית חב"ד בנמל התעופה, מבחן שהצליח מחד ומאידך פסק דין אשר אינו מתיר הפצת חסידות חב"ד כלל ועיקר /b>
לא אחת נתקלים בתי חב"ד בקשיים, הנובעים מהתנגדות גופים מסויימים, לקיום פעולות חב"ד במקומות ציבורים, או כאלה אשר הפכו לציבוריים-ממשלתיים, אשר דיני המכרזים חלים עליהם ואשר פעילות חב"ד במקום החלה, טרם חלות דיני המכרזים על שימוש בשטח או בציוד, השייך לרשות ממשלתית. סוגיה זו, נדונה בכובד ראש, לפני כשלוש עשרה שנים, בבית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בעתירה אשר הגישה ר"צ התנועה לזכויות האזרח והשלום ואחרים, נגד צעירי אגודת חב"ד, רשות שדות התעופה ואחרים (בג"צ 714/89), בטענה כי יש לאסור על צעירי חב"ד לפעול, מתוך בית חב"ד אשר הוקם באולם היוצאים של נ.ת.ב.ג, זאת מהטעמים הבאים:
א. אין זה מן הראוי שאנשים המזוהים פוליטית, יחזיקו בדלפק בשדה התעופה ויציגו קבל קהל הנוסעים את דרכם הפוליטית, את תורתם הרעיונית.
ב. יש פסול בכך, שאנשי חב"ד שידלו נוסעים מבאי השדה, להניח תפילין ולקיים מצוות אחרות,שחב"ד מעונינת בהקנייתן לכלל הציבור היהודי, בכך, שבין החומר שבכתב הפיצו אנשי חב"ד מהדלפק, מצוי חומר הטפה לטובת תנועת חב"ד, בהצגת תמונתו של הרבי בדלפק, לעיני כל ובסיפוק מידע שמכוון ליצור קשר ארגוני, בין תנועת חב"ד, לבין הנוסעים העוברים בשדה.
ג. אנשי חב"ד מנצלים את הדלפק בחגים לחלוקת תקרובת, כגון בחנוכה ובפורים.
ד. הפעולות הנ"ל, הינן פעולות החורגות משרותי דת ראוים בנמל התעופה. כל אלה מעשים שיש בהם משום הטרדתם, של הנוסעים ושידולים לכיוון פוליטי – רעיוני, מסוים.
ה. התנועה ליהדות מתקדמת, הרפורמית, החרה החזיקה אחריה, הצטרפה לעתירה הנ"ל וטענה, בין היתר, כי מדוע לא יוקצה חומר או דוכן לעיון או לקריאה בחומר הסברה מכל סוג שהוא, שבו תהיה זכות השתתפות, גם, לתנועה הרפורמית. עוד טענה התנועה הרפורמית כי יש לערוך מכרז, למתן שרותים נלווים, לנוסעים הדתיים היהודיים ומדוע לא יוקצה חומר או דוכן לעיון או לקריאה בחומר הסברה מכל סוג שהוא, שבו תהיה זכות השתתפות, גם, לתנועה הרפורמית.
ו. עוד נטען על ידם, כי צעירי חב"ד מחלקים, בדוכן שהם מפעילים, חומר הפוגע במישרין ובעקיפין בתנועה הרפורמית ובחבריה. מהבחינה המשפטית, בססו המתנגדים לקיום פעילות חב"ד בנתב"ג, את עמדותיהם, בטענות על דבר חריגה מסמכות, בעצם מתן השרותים הנ"ל, במיוחד דרך אנשי חב"ד, ובכך שהועמד שטח מסחרי יקר ערך, ללא דרישת תמורה כלכלית מלאה, לרשות אנשי חב"ד וכי אין אפשרות לעשות זאת ללא מכרז, כדין.
עוד טוענים הם, כי שיקולים זרים ופסולים הם העומדים, ביסוד הענקת הרשיון לחב"ד לפעול בשדה. לדעתם, מפלה הרשות לטובה את חב"ד על פני העותרים, הרוצים וגם יכולים לספק אותם שירותים. לדעתם, הפעילות של אנשי חב"ד בשדה, היא פעילות תעמולתית, מסיונרית, מקיפה והעמדת דלפק לרשותם, באופן שהדבר נעשה, נגועה בחוסר סבירות קיצוני.
כל הטענות הנ"ל, נשקלו במאזניי הצדק, של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ). שלושת שופטי בית המשפט, המלומדים, קבעו בפסק הדין, מנומק ומאיר עיניים, כי על העתירה להדחות וכי הדין והצדק עם צעירי אגודת חב"ד ורשות שדות התעופה. בית המשפט קבע בין היתר, כי במקרה דנן לא חרגה הרשות מסמכותה וכי הקצאת מקום והעמדתו לרשות עמותת צעירי חב"ד אינה צריכה לעבור הליך של מכרז הואיל ואין במקרה זה, העמדת שטח מסחרי למטרות מסחריות לרשות פלוני "אלא ארגון הפעילות שהרשות מעונינת בה ושנוח לה שתתקיים, באמצעות מי שיזמו את הפעילות הזו וקיימו אותה במרוצת השנים. קביעת מתחם מוגדר ומסודר לפעילות זו ועיגונה בהתקשרות חוזית נאותה, עם היזמים והפעילים מזה שנים, היא סבירה וראויה"
ועוד מוסיף ביהמ"ש מפי השופט אלון, המשנה לנשיא, כתוארו אז. לא ראינו כל פסול בכך שהרשות מספקת לבאי נמל התעופה שירותי דת. נהפוך הוא, יש לברך על כך. לא ראינו דופי בכך שצעירי חב"ד, אשר מיוזמתם הם ובשל פעילותם הנמרצת, עוד בטרם קמה הרשות כתאגיד, זכו לברכתם של המשיבים (=רשות שדות התעופה), כאמור, להעמיד לרשותם דלפק מסודר באולם הנוסעים היוצאים שבו ודרכו יסופק השרות לנזקקים לו ולרוצים בו. בית המשפט, אף קבע, כי השירות אשר צעירי חב"ד מספקים, נעשה בצורה מכובדת, מסודרת ונאותה. ואין "לבוא עימם בטרוניה".
בית המשפט דחה את טענות המתנגדים, לקיום בית חב"ד, לפיהן "אין להפוך את אולמות הנוסעים בנמל התעופה לוד למין "הייד פארק" שבו תנועות שונות וגופים שונים, בעלי השקפות שונות, יתחרו ביניהם, בתוככי נמל התעופה, בסיפוק שירותי דת לציבור הרחב. עדיף בעיני המשיבים, כפי שהצהירו לשלול את השירות החשוב הזה בכלל ולא להופכו לנושא להתמודדות, בין גופים שונים, על דרך מכרז או בכל דרך אחרת שהיא".
בשולי הדברים, נעיר כי פסק הדין תקדימי חשוב זה, התיר לעסוק בנגלה שבתורה ו"גזר" על ה"פנימיות". פסק הדין מהווה, בבחינת היתר מצמצם לעסוק, בפעילות "בית חב"ד" בנמל התעופה, כל כך למה ובכן השורות הבאות, מבהירות. הנה כך נכתב בפסק הדין.
"לא מקובל עלינו כי הדלפק ישמש להפצת תעמולה לדרכה הרעיונות של תנועת חב"ד, או לקירוב הנוסעים הפונים לדלפק או העוברים לידו אל התנועה ולמרכזיה ומוסדותיה המאורגנים, כפי שהדבר נעשה במקרים מסוימים בעבר ..."
"רואים אנו להבהיר ולהדגיש, את שכלול בעינינו במסגרת סיפוק שרותי דת לנוסעים, שאת השירות הזה, ורק אותו, רשאים צעירי חב"ד לספק. איננו מתכוונים לפרט רשימה סגורה אלא לפרט תחומי פעולה ראויים שיהיו מובנים וברורים לכל קורא סביר"
"להשקפתנו, יוכלו אנשי חב"ד לספק לנוסעים שיפנו אליהם (ורק לאלה) את השירותים הבאים: ........ וכן ספרות תורנית כללית, שאין בה ולא מתלווה אליה הטפה לדרכה הרעיונית של חב"ד"
בית המשפט לא נתן פירוט ממצה וסגור של כל הנכלל במושג "שרותי דת". על כן דומה, כי יש לפרש ההיתר לקיים פעילות, כאמור, במקום בצורה מרחיבה ולא מצמצמת, הנה לעניין תליית תמונות הרבי, קובע ביהמ"ש כי "איננו רואים פסול בכך שבדלפק זה תתנשא דמותו של הרבי מלובביץ שהוא מנהיגה הרוחני של תנועת חב"ד. בכך דוחים אנו את דרישת העותרים לעניין זה. אין אנו רואים, בהצגת תמונתו של הרבי תעמולה פוליטית או הטפה מסיונרית".
לכאורה נראה כי גג"ץ צידד בטענות צעירי-חב"ד ובית חב"ד בנמל התעופה. אף עיון מעמיק בפסק הדין מגלה כי בית המשפט התיר לעסוק רק בכל הקשור לסיפוק צרכי דת ותו לא. לאמור: אסור לדבר בדלפק חב"ד בנמל התעופה, אודות חב"ד או כל דבר הקשור לחב"ד.
הבג"צ נגד צעירי חב"ד ובית חב"ד בנתב"ג מהווה, מבחינה משפטית, התווית דרך וקביעת עקרונות וכללים, לגבי פעולות בתי חב"ד במקומות ציבוריים, שהרי אין אחרי בג"צ ולא כלום ו"מה שנעשה עשוי". התוכן אשר יוצקים בתי חב"ד לכללי ביהמ"ש, עולים בקנה אחד עם הפרשנות, אשר ניתנת לחוקים שונים בבית המשפט ובערכאת בג"צ, על דרך, "חסידים זיינען קלוג" ו"לכתחילה אריבער".
(האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד. כותבת טור זה, מוצאת לנכון להדגיש, כי אין בענינים המשפטיים ו/או האחרים בטור זה, משום המלצה ו/או יעוץ או הכוונה לפנות לבתי משפט אזרחיים - ערכאות, מבלי לקבל היתר, מרב או מבי"ד).
הופיע בשבועון 'כפר-חב"ד'
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
